BG 2.59 — סאנקהיה יוגה
BG 2.59📚 Go to Chapter 2
विषयाविनिवर्तन्तेनिराहारस्यदेहिनः|रसवर्जंरसोऽप्यस्यपरंदृष्ट्वानिवर्तते||२-५९||
וִשַׁיָה וִנִבַרְטַנְטֵה נִרָהָרַסְיַה דֵהִנַהּ | רַסַבַרְגַ׳ם רַסוֹ'פְּיַסְיַה פַּרַם דְרֻשְׁטְבָה נִבַרְטַטֵה ||2-59||
विषया: the objects of senses | विनिवर्तन्ते: turn away | निराहारस्य: abstinent | देहिनः: of the man | रसवर्जं: leaving the longing | रसोऽप्यस्य: loving (taste) | परं: the Supreme | दृष्ट्वा: having seen | निवर्तते: turns away
GitaCentral עברית
אובייקטי החושים סרים מבעדיני התאווה, אך התשוקה נשארת. בראותו את העליון, גם תשוקה זו נעלמת.
English
Swami Gambirananda
Swami Adidevananda
Hindi
Swami Ramsukhdas
Sanskrit
Sri Ramanuja
Sri Madhavacharya
Sri Anandgiri
Sri Jayatirtha
Sri Abhinav Gupta
Sri Madhusudan Saraswati
Sri Sridhara Swami
Sri Dhanpati
Vedantadeshikacharya Venkatanatha
Sri Purushottamji
Sri Neelkanth
Sri Vallabhacharya
Detailed Commentary
**2.59. אֲפִלּוּ לַנִּזְהָר מֵאוֹבְיֵקְטֵי הַחוּשִׁים, הָאוֹבְיֵקְטִים יִתְבַּטְּלוּ, אֲבָל לֹא הַטַּעַם לָהֶם. אַךְ לָאִישׁ הַזֶּה, בַּעַל חָכְמָה מְיֻשֶּׁבֶת, גַּם אוֹתוֹ טַעַם מִתְבַּטֵּל בְּעֵת חֲוָיָתוֹ הַיְּשִׁירָה שֶׁל הָאֱמֶת הָעֶלְיוֹנָה.** **פֵּרוּשׁ:** "אוֹבְיֵקְטֵי הַחוּשִׁים סָרִים מִיּוֹשֵׁב הַגּוּף הַנִּזְהָר, אֲבָל לֹא הַטַּעַם (לָהֶם)." אָדָם נִזְהָר בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים: (1) מְוַתֵּר מִרְצוֹנוֹ עַל אֹכֶל אוֹ נִכְפֶּה לְוַתֵּר עָלָיו מִפְּנֵי מַחֲלָה, וְ(2) מְוַתֵּר עַל כָּל אוֹבְיֵקְטֵי הַחוּשִׁים וְיוֹשֵׁב בְּבָדִידוּת, כְּלוֹמַר, מַרְחִיק אֶת הַחוּשִׁים מֵאוֹבְיֵקְטֵיהֶם. כָּאן, הַמִּלָּה "נִזְהָר" מְכֻוֶּנֶת בִּמְיֻחָד לַמִּתְאַמֵּן הַמַּרְחִיק אֶת חוּשָׁיו מֵאוֹבְיֵקְטֵיהֶם. בְּמוֹחוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה, נִשְׁאֶרֶת מַחְשָׁבָה זוֹ: "מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת? גּוּפִי חֲסַר כֹּחַ לִצְרֹךְ דְּבָרִים; אֵין בְּיָדִי בָּזֶה. אֲבָל כְּשֶׁאֶתְרַפֵּא וְהַכֹּחַ יָשׁוּב לְגוּפִי, אָז אֶהֱנֶה מֵאוֹבְיֵקְטִים." כָּךְ שֶׁחוּשׁ הַטַּעַם (הַהִתְקַשְּׁרוּת) נִשְׁאָר בְּקִרְבּוֹ. כְּמוֹ כֵן, כְּשֶׁהַחוּשִׁים מֻרְחָקִים מֵאוֹבְיֵקְטֵיהֶם, הָאוֹבְיֵקְטִים מִתְבַּטְּלִים, אֲבָל חוּשׁ הַטַּעַם הַפְּנִימִי, תְּפִיסַת הַהֲנָאָה בָּאוֹבְיֵקְטִים, שֶׁבְּקֶרֶב הַמִּתְאַמֵּן, לֹא מִתְבַּטֵּל בְּקַלּוּת. לְאוֹתָם מִתְאַמְּנִים שֶׁאֵין לָהֶם הִתְקַשְּׁרוּת טִבְעִית לְאוֹבְיֵקְטִים וּמְאֻשָּׁרִים בְּהִתְנַזְּרוּת עַזָּה, חוּשׁ הַטַּעַם הַזֶּה מִתְבַּטֵּל אֲפִלּוּ בְּשָׁלָב הַתִּרְגּוּל הָרוּחָנִי. אַךְ, הַהַצָּגָה הַזֹּאת נֶאֱמֶרֶת לְאוֹתָם מִתְאַמְּנִים הַעֲסוּקִים בְּתִרְגּוּל בְּהִתְבּוֹנְנוּת אֲבָל לְלֹא הִתְנַזְּרוּת עַזָּה; אֲפִלּוּ אַחֲרֵי וִתּוּר עַל אוֹבְיֵקְטִים, חוּשׁ הַטַּעַם שֶׁלָּהֶם לֹא מִתְבַּטֵּל. "אֲבָל לוֹ, גַּם אוֹתוֹ טַעַם מִתְבַּטֵּל בִּרְאוֹתוֹ אֶת הָעֶלְיוֹן." לָאִישׁ הַזֶּה, בַּעַל חָכְמָה מְיֻשֶּׁבֶת, חוּשׁ הַטַּעַם מִתְבַּטֵּל בְּעֵת חֲוָיָתוֹ הַיְּשִׁירָה שֶׁל הָאֱלֹהִים. אֵין זֹאת חָק כִּי אָדָם נַעֲשֶׂה בַּעַל חָכְמָה מְיֻשֶּׁבֶת רַק מִשּׁוּם שֶׁחוּשׁ הַטַּעַם מִתְבַּטֵּל. אַךְ חָק הוּא שֶׁמִּשֶּׁנַּעֲשָׂה אָדָם בַּעַל חָכְמָה מְיֻשֶּׁבֶת, חוּשׁ הַטַּעַם לֹא נִשְׁאָר. הַבִּטּוּי "גַּם אוֹתוֹ טַעַם" מַרְמִיז כִּי חוּשׁ הַטַּעַם שׁוֹכֵן בְּאֶגוֹ שֶׁל הַמִּתְאַמֵּן, בְּתֻפְסָת "אֲנִי" שֶׁלּוֹ. אוֹתוֹ חוּשׁ טַעַם בְּעַצְמוֹ לוֹבֵשׁ צוּרָה גַּשְׁמִית כְּהִתְקַשְּׁרוּת. לָכֵן, עַל הַמִּתְאַמֵּן לְנַקּוֹת אֶת הַטַּעַם הַזֶּה מֵאֶגוֹ עַצְמוֹ, בְּחַשְׁבוֹ: "אֲנִי חָפֵשׁ מִתַּאֲווֹת; לְטַפֵּחַ הִתְקַשְּׁרוּת אוֹ כְּמִיהָה אֵינָהּ טִבְעִי." בְּדֶרֶךְ זוֹ, עַל יְדֵי טִפּוּחַ תְּכוּנָה חֲפֵצָה מִתַּאֲווֹת אוֹ עַל יְדֵי גִּיבּוּשׁ הַחְלָטָה לִהְיוֹת חָפֵשׁ מִתַּאֲווֹת, חוּשׁ הַטַּעַם לֹא נִשְׁאָר, וּבְעֵת חֲוָיַת הָאֱמֶת הָעֶלְיוֹנָה, הַטַּעַם מִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי.