BG 2.40 — סאנקהיה יוגה
BG 2.40📚 Go to Chapter 2
नेहाभिक्रमनाशोऽस्तिप्रत्यवायोविद्यते|स्वल्पमप्यस्यधर्मस्यत्रायतेमहतोभयात्||२-४०||
נֵהָבִּכְּרַמַנָשׁוֹ'סְטִה פְּרַטְיַבָיוֹ נַה וִדְיַטֵה | סְבַלְפַּמַפְּיַסְיַה דַרְמַסְיַה טְרָיַטֵה מַהַטוֹ בַּיָט ||2-40||
नेहाभिक्रमनाशोऽस्ति: not in this | प्रत्यवायो: production of contrary results | न: not | विद्यते: is | स्वल्पमप्यस्य: very little | धर्मस्य: duty | त्रायते: protects | महतो: from great | भयात्: fear
GitaCentral עברית
בזה אין אובדן מאמץ, ואין כל נזק (הופעת תוצאות מנוגדות או הפרה). אפילו מעט מידע זה (אפילו מעט תרגול יוגה זה) מגן מפני פחד גדול.
English
Swami Gambirananda
Swami Adidevananda
Hindi
Swami Ramsukhdas
Sanskrit
Sri Ramanuja
Sri Madhavacharya
Sri Anandgiri
Sri Jayatirtha
Sri Abhinav Gupta
Sri Madhusudan Saraswati
Sri Sridhara Swami
Sri Dhanpati
Vedantadeshikacharya Venkatanatha
Sri Purushottamji
Sri Neelkanth
Sri Vallabhacharya
Detailed Commentary
**2.40.** בַּמַּעֲרָכָה הָאֱנוֹשִׁית, אֵין כָּל אֲבֵדָה לַמַּאֲמָץ בְּהַתְחָלַת דְּהַרְמָה זוֹ שֶׁל תְּבוּנָה מְאֻזֶּנֶת (סָמָבּוּדְהִי), וְגַם אֵין כָּל פְּרִי בִּישׁ הַנִּצְמָח מִתּוֹסְפוֹתֶיהָ. אַף מִעוּט בְּתִרְגּוּל זֶה (שֶׁל דְּהַרְמָה) מָגֵן עַל הָאָדָם מִפַּחַד גָּדוֹל (בְּצוּרַת לֵידָה וָמָוֶת). **פֵּרוּשׁ:** אֶת תִּפְאֶרֶתָהּ שֶׁל תְּבוּנָה מְאֻזֶּנֶת זוֹ בֵּאֵר הָאָדוֹן בְּאַרְבָּעָה דְּרָכִים בַּחֲצִי הָעִנְיָן שֶׁל פָּסוּק ל"ט וּבַפָּסוּק הַזֶּה (הָאַרְבָּעִים): (1) דַּרְכָּהּ, נִשְׁמָר הָאָדָם מִכַּבְלֵי הַקַּרְמָה; (2) הַתְחָלָתָהּ אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם; (3) אֵין הִיא מְנִיבָה פְּרִי בִּישׁ; וְ (4) אַף מִעוּט בְּתִרְגּוּלָהּ יָכוֹל לְהָגֵן מִפַּחַד גָּדוֹל. **'אֵין כָּל אֲבֵדָה לַמַּאֲמָץ כָּאן'** – אִם רַק הַהַתְחָלָה שֶׁל תְּבוּנָה מְאֻזֶּנֶת זוֹ (סָמָטָא) מִתְרַחֶשֶׁת, אֲפִלּוּ הַהַתְחָלָה הַהִיא אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם. הַכְּמִיהָה, הַתְּשׁוּקָה הָעֲזָּה בַּנֶּפֶשׁ לְהַשִּׂיג אִזּוּן – זוֹ הִיא עַצְמָהּ הַהַתְחָלָה שֶׁל אִזּוּן זֶה. הַהַתְחָלָה הַזֹּאת לְעוֹלָם לֹא תִּפְסַק מִלִּהְיוֹת; כִּי הַכְּמִיהָה לָאֱמֶת הִיא עַצְמָהּ אֲמִתִּית. הַרְמָזַת הַמִּלָּה 'כָּאן' הִיא שֶׁבַּמַּעֲרָכָה הָאֱנוֹשִׁית, הָאָדָם לְבַדּוֹ הוּא הָרָאוּי לְהַשִּׂיג תְּבוּנָה מְאֻזֶּנֶת זוֹ. כָּל שְׁאָר מַעֲרָכוֹת הַהֲנָאָה נִפְרָדוֹת מֵהָאֱנוֹשִׁית. לָכֵן, בְּמַעֲרָכוֹת אֵלֶּה, אֵין כָּל הִזְדַּמְּנוּת לְהַשְׁמִיד אִי-שִׁוְיוֹן (הִשְׁתַּחְקְקוּת-דְּחִיָּה); כִּי הֲנָאוֹת מִתְרַחֲשׁוֹת רַק עִם הִשְׁתַּחְקְקוּת וְדְּחִיָּה. אִם לֹא הָיְתָה הִשְׁתַּחְקְקוּת אוֹ דְּחִיָּה, לֹא הָיְתָה כְּלָל הֲנָאָה; לְהֵפֶךְ, זוֹ הָיְתָה הוֹפֶכֶת לְתִרְגּוּל רוּחָנִי. **'וְגַם אֵין כָּל פְּרִי בִּישׁ'** – בְּמַעֲשִׂים הַנַּעֲשִׂים בְּכַוָּנָה מְרוּצָה תַּאֲוָה, אִם יֵשׁ חֶסְרוֹן כָּלְשֶׁהוּ בַּאֲמִירַת מַנְטְרוֹת, קָרְבָּנוֹת וְכַיּוֹ"ב, הֵם מְנִיבִים פֵּרוֹת בִּישִׁים. לְמָשָׁל, אִם מִישֶׁהוּ מְבַצֵּעַ פּוּטְרֶשְׁטִי יַגְ'נָה (קָרְבָּן לְהוֹלָדַת בֵּן) וְיֵשׁ טָעוּת בַּתַּהֲלִיךְ, רְחוֹק מִלְּהוֹלִיד בֵּן, יָכוֹל מִישֶׁהוּ בַּמִּשְׁפָּחָה לָמוּת, אוֹ אֲפִלּוּ אִם תּוֹצָאָה בִּישָׁה חֲמוּרָה כָּזֹאת לֹא מִתְרַחֶשֶׁת עֵקֶב חֶסְרוֹן קַל, הַבֵּן לֹא נוֹלָד עִם כָּל אֵבָרָיו שְׁלֵמִים! אַךְ, הַמַּאֲמָץ, תִּרְגּוּלוֹ שֶׁל אָדָם הַמִּשְׁתּוֹקֵק לְהָבִיא תְּבוּנָה מְאֻזֶּנֶת זוֹ אֶל הִתְנַהֲגוּתוֹ – לְעוֹלָם אֵינָם מְנִיבִים כָּל פְּרִי בִּישׁ. הַסִּבָּה הִיא שֶׁבְּתִרְגּוּלוֹ, אֵין כָּל תַּאֲוָה לְתוֹצָאוֹת. כָּל זְמַן שֶׁתַּאֲוָה לְתוֹצָאוֹת נִשְׁאֶרֶת, אִזּוּן אֵינוֹ צוֹמֵחַ, וּכְשֶׁאִזּוּן צוֹמֵחַ, תַּאֲוָה לְתוֹצָאוֹת לֹא נִשְׁאֶרֶת. לָכֵן, תִּרְגּוּלוֹ לֹא יָכוֹל לְהָנִיב פְּרִי בִּישׁ; זֶּה פָּשׁוּט לֹא אֶפְשָׁרִי. מַה הוּא פְּרִי בִּישׁ? אִי-שִׁוְיוֹן עִם הָעוֹלָם עַצְמוֹ הוּא הַפְּרִי הַבִּישׁ. הֱיוֹת מְשֻׁתַּחְקֵק לְאֵיזֶה עֶצֶם עוֹלָמִי וּדְחִיָּה לְאַחֵר – זוֹהִי אִי-שִׁוְיוֹן, וּמֵאִי-שִׁוְיוֹן זֶה צוֹמֵחַ כֶּבֶל בְּצוּרַת לֵידָה וָמָוֶת. אֲבָל כְּשֶׁאִזּוּן צוֹמֵחַ בְּאָדָם, הִשְׁתַּחְקְקוּת וּדְחִיָּה פּוֹסְקוֹת מִלְּהִתְקַיֵּם, וּבְהֵעָדְרָן שֶׁל הִשְׁתַּחְקְקוּת וּדְחִיָּה, אִי-שִׁוְיוֹן פּוֹסֵק מִלְּהִתְקַיֵּם. אָז, לֹא נִשְׁאָר כָּל סִבָּה שֶׁתָּגָרֵם לְהוֹפָעַת פְּרִי בִּישׁ. **'אַף מִעוּט בִּדְהַרְמָה זוֹ מָגֵן מִפַּחַד גָּדוֹל'** – אִם אַף מִעוּט בְּתִרְגּוּל דְּהַרְמָה זוֹ שֶׁל תְּבוּנָה מְאֻזֶּנֶת מִתְרַחֵשׁ, אִם אַף מִעוּט אִזּוּן נִכְנָס אֶל חַיָּיו וְהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל אָדָם, הוּא מָגֵן עָלָיו מִפַּחַד הַגָּדוֹל שֶׁל לֵידָה וָמָוֶת. כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשִׂים מְרוּצֵי תַּאֲוָה נִכְחָדִים אַחֲרֵי שֶׁהֵנִיבוּ אֶת תּוֹצְאוֹתֵיהֶם, אִזּוּן זֶה לֹא נִכְחָד אַחֲרֵי שֶׁהֵנִיב תּוֹצָאָה כָּלְשֶׁהִי כְּמוֹ עֹשֶׁר אוֹ רְכוּשׁ; כְּלוֹמַר, פִּרְיוֹ אֵינֶנּוּ הַשָּׂגַת עֹשֶׁר בָּלֶה וְכַיּוֹ"ב. כָּל דַּרְגָּה שֶׁל אִזּוּן הַצּוֹמַחַת בְּלֵב הַמִּתְאַמֵּן כְּלַפֵּי אֳבָיְקְטִים, אֲנָשִׁים, אֵירוּעִים, נְסִבּוֹת וְכַיּוֹ"ב חֲבִיבִים-לֹא חֲבִיבִים – אוֹתָהּ דַּרְגַּת אִזּוּן הוֹפֶכֶת לִבְלִי-מִטַּלְטֶלֶת. אִזּוּן זֶה לְעוֹלָם לֹא יוּכַל לְהִשָּׁמֵד בְּכָל זְמַן. לְמָשָׁל, כָּל אִזּוּן שֶׁנַּשָּׂג, כָּל אֶמְצָעֵי רוּחַ שֶׁנִּרְכְּשׁוּ עַל יְדֵי זֶה שֶׁנִּכְשַׁל בְּיוֹגָה (יוֹגַה-בְּהְרַשְׁטַה) בְּשָׁלַב הַתִּרְגּוּל – אֵינָם נִשְׁמָדִים אַף אַחֲרֵי הֲנָאַת שִׂמְחָה שָׁנִים רַבּוֹת בְּמַעֲרָכוֹת עֶלְיוֹנוֹת כְּגַן עֵדֶן וְאַחֲרֵי הֲנָאַת תַּעֲנוּגִים בְּבָתֵּי הָעֲשִׁירִים בָּעוֹלָם הַבָּלֶה (בְּהַגְוַוד גִּיתָא 6.41-44). אִזּוּן זֶה, אֶמְצָעֵי רוּחַ אֵלֶּה לְעוֹלָם לֹא מִתְבַּזְבְּזִים אַף כִּמְעַט; לְהֵפֶךְ, הֵם תָּמִיד נִשְׁאָרִים שְׁמוּרִים כְּמוֹ שֶׁהֵם; כִּי זֶהוּ סַט (אֱמֶת/מְצִיאוּת), זֶהוּ נִצְחִי. הַמּוּנָח 'דְּהַרְמָה' מְצַיֵּן שְׁנֵי דְּבָרִים: (1) בִּיצּוּעַ מְלָאכוֹת לְתוֹעֶלֶת הַצִּבּוּר כְּמוֹ נְתִינַת צְדָקָה, הֲקָמַת בָּתֵּי מַיִם, פְּתִיחַת מִקְלָטוֹת מָזוֹן וְכַיּוֹ"ב, וְ (2) בִּיצּוּעַ חָרוּץ שֶׁל חוֹבוֹתֶיךָ הַמְּיֻחָדוֹת לְפִי וַרְנְךָ וְאַשְׁרָמְךָ כְּמוֹ שֶׁנִּקְבַּע בַּכְּתוּבִים. בְּבִיצּוּעַ דְּהַרְמוֹת אֵלֶּה בְּגִישָׁה חָפְשִׁיָּה מִתַּאֲוָה, הַדְּהַרְמָה בְּצוּרַת אִזּוּן צוֹמַחַת מִמֵּילָא; כִּי דְּהַרְמָה זוֹ שֶׁל אִזּוּן הִיא דְּהַרְמָתְךָ הַשֶּׁלְּךָ, כְּלוֹמַר, טִבְעְךָ הַמַּהוּתִי. בְּהֶקְשֵׁר זֶה, תְּבוּנָה מְאֻזֶּנֶת נִקְרֵאת דְּהַרְמָה כָּאן. **נְקֻדָּה מְיֻחֶדֶת בְּנוֹגֵעַ לְאִזּוּן:** בְּדֶרֶךְ כְּלָל, מֻטְבָּע בְּנַפְשׁוֹת אֲנָשִׁים שֶׁזִּכָּרוֹן/עֲבוֹדָה (בְּהַגַ'ן-סְמַרַן) מִתְרַחֵשׁ רַק כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ נִבְלַעַת; אִם הַנֶּפֶשׁ אֵינָהּ נִבְלַעַת, מַה הַתּוֹעֶלֶת בַּחֲזָרָה עַל 'רָם-רָם'? אַךְ, מִנְּקֻדַּת מַבָּטָהּ שֶׁל הַגִּיתָא, הִיבָּלְעוּת הַנֶּפֶשׁ אֵינָהּ דָּבָר גָּבוֹהַּ בִּמְיֻחָד. מִנְּקֻדַּת מַבָּטָהּ שֶׁל הַגִּיתָא, הַדָּבָר הַגָּבוֹהַּ הוּא – אִזּוּן. בֵּין אִם תְּכוּנוֹת אֲחֵרוֹת מוֹפִיעוֹת וּבֵין אִם לֹא, זֶה שֶׁבּוֹ אִזּוּן צָמַח, הַגִּיתָא מַכְרִיזָה עָלָיו כְּמֻשְׁלָם (סִידְהַה). זֶה שֶׁבּוֹ כָּל תְּכוּנוֹת אֲחֵרוֹת מוֹפִיעוֹת אֲבָל אִזּוּן לֹא צָמַח, הַגִּיתָא לֹא מַכְרִיזָה עָלָיו כְּמֻשְׁלָם. אִזּוּן הוּא מִשְׁנֵי סוּגִים: אִזּוּן שֶׁל הַכְּלִי הַפְּנִימִי (אַנְטַהְקַרַנַה) וְאִזּוּן שֶׁל הַטֶּבַע הַמַּהוּתִי (סְוַורוּפַּה). הַנֶּפֶשׁ הָעֶלְיוֹנָה הָאֲזוּנָה נִמְצֵאת בִּמְלוֹאָהּ בְּכָל מָקוֹם. זֶה שֶׁמֻּשָּׁשׁ בְּאוֹתָהּ נֶפֶשׁ עֶלְיוֹנָה אֲזוּנָה – כִּבֵשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם; הוּא הָפַךְ לְמְשֻׁחְרָר בְּחַיָּיו (גִ'יבַנְמוּקְטַה). אַךְ, הַכָּרָתָהּ מִתְרַחֶשֶׁת דֶּרֶךְ אִזּוּן הַכְּלִי הַפְּנִימִי (בְּהַגְוַוד גִּיתָא 5.19). אִזּוּן הַכְּלִי הַפְּנִימִי הוּא: לִהְיוֹת מְאֻזָּן בְּהַצְלָחָה וּכְשֵׁלָה (בְּהַגְוַוד גִּיתָא 2.48). בֵּין אִם יֵשׁ שֶׁבַח אוֹ גְּנַאי, בֵּין אִם מַאֲמָץ מַצְלִיחַ אוֹ נִכְשָׁל, בֵּין אִם לַקְהִים שֶׁל רוּפִּיּוֹת בָּאִים אוֹ לַקְהִים שֶׁל רוּפִּיּוֹת הוֹלְכִים, עִם זֹאת אֵין שׁוּם טִרְדָּה בַּכְּלִי הַפְּנִימִי עֵקֶב זֹאת; אֵין עֹנֶג-כְּאֵב, שִׂמְחָה-עֶצֶב וְכַיּוֹ"ב (בְּהַגְוַוד גִּיתָא 5.20). אִזּוּן זֶה לְעוֹלָם לֹא נִשְׁמָד. מִלְּבַד תּוֹעֶלֶת, אִזּוּן זֶה לֹא מְנִיב כָּל תּוֹצָאָה אַחֶרֶת. אָדָם יָכוֹל לְבַצֵּעַ כָּל פְּעֻלָּה מְצֻוָּה כְּמוֹ צוֹם, צְדָקָה, עֲלִיָּה לָרֶגֶל, נְדָרִים וְכַיּוֹ"ב; הֵן נִכְחָדוֹת אַחֲרֵי שֶׁהֵנִיבוּ אֶת תּוֹצְאוֹתֵיהֶן. אֲבָל בְּתִרְגּוּל מַעֲשִׂים רוּחָנִיִּים, אִם אַף מִעוּט אִזּוּן (חָפְשִׁיּוּת מִשִּׁנּוּיִים) צוֹמֵחַ בַּכְּלִי הַפְּנִימִי, הוּא לֹא נִשְׁמָד; לְהֵפֶךְ, הוּא מְבָרֵךְ בְּתוֹעֶלֶת. לָכֵן, בְּתִרְגּוּל רוּחָנִי, אִזּוּן הוּא דָּבָר גָּבוֹהַּ כְּמוֹ שֶׁיִּחוּד הַנֶּפֶשׁ אֵינֶנּוּ. בְּהִתְיַחֲדוּת הַנֶּפֶשׁ, שְׁלֵמֻיּוֹת (סִידְהִים) יְכוֹלוֹת לְהִשָּׂגֵן, אֲבָל תּוֹעֶלֶת לֹא מֻשֶּׂגֶת. אַךְ, בְּבִיאַת הָאִזּוּן, אָדָם הוֹפֵךְ לְחָפְשִׁי בְּשִׂמְחָה מִכַּבְלֵי הָעוֹלָם (בְּהַגְוַוד גִּיתָא 5.3). **קֶשֶׁר:** בְּפָסוּק ל"ט, דִּבֵּר הָאָדוֹן עַל תְּבוּנָה מְאֻזֶּנֶת זוֹ שֶׁיִּשָּׁמַע בְּהֶקְשֵׁר הַיּוֹגָה. הַדֶּרֶךְ לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ תְּבוּנָה מְאֻזֶּנֶת מְבֹאֶרֶת בַּפְּסוּקִים הַבָּאִים.