**2.66:** כִּי לְמִי שֶׁמּוֹחוֹ וְחוּשָׁיו פְּרוּצִים, אֵין שֵׂכֶל נָכוֹן (בּוּדְּהִי בְּרוּרָה); וּבְלִי שֵׂכֶל נָכוֹן, לֹא תִּוָּלֵד תְּחוּשַׁת הַמְּחוּיָּבוּת לַדָּבָר. וּבְהֶעְדֵּר תְּחוּשָׁה זוֹ, לֹא תִּמָּצֵא שָׁלוֹם. וְאִם כֵּן, הֵיאַךְ תִּהְיֶה אֶפְשָׁרִית אַשְׁרָה לָאָדָם שֶׁאֵין בּוֹ שָׁלוֹם?
**פֵּרוּשׁ:** [הַנּוֹשֵׂא כָּאן הוּא קַרְמָה יוֹגָה. בְּקַרְמָה יוֹגָה, רִסּוּן הַמּוֹחַ וְהַחוּשִׁים הוּא עִקָּרִי. בְּלִי רִסּוּן מַבְדִּיל, תַּאֲווֹת אֵינָן נִכְחָדוֹת. וּבְהֶעְדֵּר כִּלָּיוֹן הַתַּאֲוָה, אֵין קִיָּמָה לִיצִיבוּת הַשֵּׂכֶל. לָכֵן, עוֹסֵק בְּקַרְמָה יוֹגָה צָרִיךְ תְּחִלָּה לְרַסֵּן אֶת מוֹחוֹ וְחוּשָׁיו. אַךְ, פָּסוּק זֶה מְדַבֵּר עַל מִי שֶׁמּוֹחוֹ וְחוּשָׁיו אֵינָם מְרוּסָּנִים.]
*'נָא אַסְתִּי בּוּדְהִיר אַיּוּקְטַסְיָה'* — לְמִי שֶׁמּוֹחוֹ וְחוּשָׁיו אֵינָם מְרוּסָּנִים, לָאָדָם הַפָּרוּץ (אַסַנְיָמִי) כָּזֶה אֵין שֵׂכֶל שֶׁל הַחְלָטָה נְחוּשָׁה — הַשְׁכָּנַת הַלֵּב שֶׁ"עָלַי לְהַשִּׂיג רַק אֶת הַהִתְגַּלּוּת הָאֱלֹהִית" (רְאֵה הַעֲרָה 103.1). הַטַּעַם הוּא שֶׁעִם מוֹחַ וְחוּשִׁים פְּרוּצִים, הוּא נִשְׁאָר טָבוּל בְּתַעֲנוּגוֹת וְאִסּוּפֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הַכְּפוּפִים לְהִוָּלְדוּת וְכִלָּיוֹן. לִפְעָמִים הוּא מִתְאַוֶּה לְכָבוֹד, לִפְעָמִים לְתַעֲנוּג וְנֹחַת, לִפְעָמִים לְעֹשֶׁר, לִפְעָמִים לְהִתְעַנְּגוּת חוּשִׁית — וּבְכֵן, קַיָּמִים בְּקִרְבּוֹ סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל תַּאֲווֹת. לָכֵן, שִׂכְלוֹ אֵינוֹ שֵׂכֶל שֶׁל כַּוָּנָה מְרוּכֶּזֶת.
*'נָא צַ'א אַיּוּקְטַסְיָה בְּהָאוַנָה'* — מִי שֶׁאֵין לוֹ שֵׂכֶל נָכוֹן, אֵין בּוֹ הַתְּחוּשָׁה: "עָלַי לְבַצֵּעַ רַק אֶת חוֹבָתִי וְלִמְאֹס בְּתַאֲוָה לַתּוֹצָאוֹת, בְּהִשְׁתַּתְּפוּת, בְּכִסּוּפִין וְכַדּוֹמֶה". הַסִּבָּה לְהֶעְדֵּר תְּחוּשָׁה כָּזֹאת הִיא חוֹסֶר מַטָּרָה קְבוּעָה.
*'נָא צַ'א אַבְּהָאוַויַטָהּ שָׁאנְטִיהּ'* — מִי שֶׁאֵינוֹ מְסוּרָּב לְחוֹבָתוֹ לֹא יוּכַל לְהַשִּׂיג שָׁלוֹם. לְמָשָׁל, אִם סָאדְהוּ, מוֹרֶה, בְּרָאמִין, קְשַׁתְרִיָּה, וַיְשְׁיָה, שׁוּדְרָה וְכַדּוֹמֶה, אֵינָם שְׁקֵדָנִים בְּחוֹבוֹתֵיהֶם הַיְּחוּדִיּוֹת, הֵם לֹא יַשִּׂיגוּ שָׁלוֹם. הַטַּעַם הוּא שֶׁחוֹסֶר אֵמוּן בְּבִצּוּעַ חוֹבָתוֹ עַצְמוֹ מוֹלִיד תְּנוּעָה מְתֹחֶלֶת.
*'אַשָׁאנְטַסְיָה קוּטַהּ סוּקְהַם'* — הֵיאַךְ יָכוֹל מִי שֶׁהוּא מְרוּטֶט לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר? הַטַּעַם הוּא שֶׁיֵּשׁ תְּנוּעָה תְּמִידִית בְּלִבּוֹ. אֲפִלּוּ אִם יַּשִּׂיג אֶת הַתַּעֲנוּגוֹת הַנּוֹחִים בְּיוֹתֵר מֵהָעוֹלָם הַחִיצוֹן, תְּנוּעַת לִבּוֹ לֹא תּוּכַל לְהִסָּלֵק, כְּלוֹמַר הוּא לֹא יוּכַל לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר.
**קֶשֶׁר:** הַטַּעַם לְחוֹסֶר הָאֵמוּן בְּשִׂכְלוֹ שֶׁל אָדָם פָּרוּץ מְבֹאָר בַּפָּסוּק הַבָּא.
★🔗