כאשר החושים משוטטים בין האובייקטים, החוש שהתודעה עוקבת אחריו גוזל את חוכמתו, כפי שהרוח סוחפת סירה על פני המים.

【פירוש מילים】 Indriyanam - חושים, Hi - כי, Charatam - נודדים, Yat - אשר, Manah - תודעה/נפש, Anuvidhiyate - עוקבת, Tat - זה, Asya - שלו, Harati - גוזלת, Prajnam - הבחנה, Vayuh - רוח, Navam - סירה, Iva - כמו, Ambhasi - במים. 【פרשנות】 התודעה שמתעכבת ללא הרף על אובייקטים חושיים ונודדת בחברת החושים, הורסת לחלוטין את כושר ההבחנה של האדם. בדיוק כפי שהרוח סוחפת סירה ממסלולה, כך התודעה מסיטה את המחפש מדרכו הרוחנית ומפנה אותו לעבר אובייקטים של החושים.

2.67. כִּי כְּשֶׁהַמָּח שׁוֹעֵף אַחַר חוּשׁ אֶחָד סָר, אוֹתוֹ מָח, כָּרוּחַ, נוֹשֵׂא אֶת חָכְמָתוֹ, כְּהִסָּחֵף סְפִינָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. פֵּרוּשׁ: לֵידַת הָאָדָם נִתַּנָּה לוֹ רַק לְהַשָּׂגַת הָאֱלֹהִים. לָכֵן, נְקִישׁוּת לִבּוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת: "עָלַי לְהַשִּׂיג אֶת הָאֱלֹהִים לְבַדּוֹ, מַה שֶּׁיִּהְיֶה." כְּשֶׁהַמַּטָּרָה חֲזָקָה, חֲשִׁיבוּתָם שֶׁל תַּעֲנוּגוֹת מִתְמַעֶטֶת בְּעֵינֵי מַחְשְׁבוֹת הַמְּחַפֵּשׂ. כְּשֶׁחֲשִׁיבוּת זוֹ אֵינֶנָּה, הַשֵּׂכֶל הַנָּחוּשׁ (וְיַוַסָאיָאָתְמִיקָא בּוּדְהִי) מִתְחַזֵּק. אֲבָל עַד שֶׁשֵּׂכֶל נָחוּשׁ זֶה מִתְחַזֵּק, מַה מַּצָּבוֹ? זֶה מֻסְבָּר כָּאן. כְּשֶׁמְּחַפֵּשׂ נִכְנָס לִשְׂדֵה הַפְּעֻלָּה, אֶבְרֵי הַחוּשׁ מִתְיַצְּבִים לְפָנָיו בְּהֶכְרֵחַ. בֵּין אֵלֶּה, כָּל חוּשׁ שֶׁמְּפַתֵּחַ הִקָּשְׁרוּת לְאוֹבְיֶקְט שֶׁלּוֹ, אוֹתוֹ חוּשׁ הוֹפֵךְ אֶת הַמָּח לְבַעַל בֵּיתוֹ, מוֹשֵׁךְ אֶת הַמָּח אַחֲרָיו. לְפִיכָךְ, הַמָּח מַתְחִיל לֵהָנוֹת מֵהֲנָאַת אוֹתוֹ אוֹבְיֶקְט, כְּלוֹמַר תְּחוּשַׁת הֲנָאָה, תְּשׁוּקָה לְתַעֲנוּג מִתְעוֹרֶרֶת בַּמָּח; הַמָּח נִצְבָּע בְּצֶבַע אוֹתוֹ אוֹבְיֶקְט, חֲשִׁיבוּתוֹ מִתְבַּסֶּסֶת. לְמָשָׁל, בְּעֵת אֲכִילָה, אִם מְטַעֲמִים טַעַם מְיֻחָד, חוּשׁ הַטַּעַם נִקְשָׁר אֵלָיו. כְּשֶׁנִּקְשָׁר, חוּשׁ הַטַּעַם מוֹשֵׁךְ אֶת הַמָּח אַחֲרָיו, וְהַמָּח נִהְנֶה וּמִתְעַנֵּג בְּאוֹתוֹ טַעַם. כְּשֶׁחֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל אוֹבְיֶקְט מִתְבַּסֶּסֶת בַּמָּח, אוֹתוֹ מָח לְבַדּוֹ סוֹחֵף אֶת חָכְמָתוֹ שֶׁל הַמְּחַפֵּשׂ, כְּלוֹמַר, בִּמְקוֹם תּוֹדַעַת הַחוֹבָה, תְּשׁוּקָה לְתַעֲנוּג מִתְעוֹרֶרֶת בַּמְּחַפֵּשׂ. בִּגְלַל תְּשׁוּקָה זוֹ לְתַעֲנוּג, הַשֵּׂכֶל הַנָּחוּשׁ — "עָלַי לְהַשִּׂיג אֶת הָאֱלֹהִים לְבַדּוֹ" — אֵינֶנּוּ נִשְׁאָר בַּמְּחַפֵּשׂ. בְּעֵת שֶׁנִּדְרָשׁ זְמַן לְנַתֵּחַ דָּבָר זֶה, הַשֵּׂכֶל מֻטְלֶה בְּרֶגַע; כְּלוֹמַר, בְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁחוּשׁ הוֹפֵךְ אֶת הַמָּח לְבַעַל בֵּיתוֹ, תְּשׁוּקָה לְתַעֲנוּג מִתְעוֹרֶרֶת בַּמָּח וּבְאוֹתוֹ רֶגַע מַמָּשׁ, הַשֵּׂכֶל מֻכְנָע. כֵּיצַד נִסְחֶפֶת חָכְמָה זוֹ מְפֹרָשׁ בְּמָשָׁל: כְּשֵׁם שָׁרוּחַ סוֹחֶפֶת סְפִינָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם, כָּךְ הַמָּח סוֹחֵף אֶת הַשֵּׂכֶל. לְמָשָׁל, אָדָם חוֹצֶה נָהָר אוֹ יָם בִּסְפִינָה כְּדֵי לְהַגִּיעַ לִיעַדוֹ. אִם בָּעֵת הַהִיא נוֹשֶׁבֶת רוּחַ נֶגְדִּית, רוּחַ זוֹ סוֹחֶפֶת אֶת הַסְּפִינָה מֵרָחוֹק מִן הַיַּעַד. כָּךְ גַּם מְּחַפֵּשׂ, שֶׁעָלָה עַל סְפִינַת הַשֵּׂכֶל הַנָּחוּשׁ, חוֹצֶה אֶת יַם הַהִשְׁתַּקְּעוּת הָעוֹלָמִית וּמִתְקַדֵּם לְעֵבֶר הָאֱלֹהִים. אָז, חוּשׁ אֶחָד שֶׁהוֹפֵךְ אֶת הַמָּח לְבַעַל בֵּיתוֹ, אוֹתוֹ מָח לְבַדּוֹ סוֹחֵף אֶת סְפִינַת הַשֵּׂכֶל, כְּלוֹמַר, מוֹלִיךְ אוֹתָהּ לְעֵבֶר הַהִשְׁתַּקְּעוּת הָעוֹלָמִית. לְפִיכָךְ, הַמְּחַפֵּשׂ מְפַתֵּחַ תְּחוּשַׁת הֲנָאָה בְּאוֹבְיֶקְטִים וְתְּחוּשַׁת חֲשִׁיבוּת בְּדָבָרִים מוֹעִילִים שֶׁל הָעוֹלָם. הָרוּחַ מְעַרְבֶּלֶת אֶת הַסְּפִינָה בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים: הִיא מַטָּה אֶת הַסְּפִינָה מִמְּסִלָּתָהּ אוֹ מַטְבִּיעָה אוֹתָהּ בַּמַּיִם. אַךְ אִם יֵשׁ מַהֲטֵט מֻמְחֶה, הוּא הוֹפֵךְ אֶת פְּעֻלַּת הָרוּחַ לִטְפֵלָה, כָּךְ שֶׁהָרוּחַ לֹא תּוּכַל לְהָסִיט אֶת הַסְּפִינָה מִמַּסְלוּלָהּ; אַדְּרַבָּא, הִיא מְסַיַּעַת לְהַגִּיעַ לַיַּעַד. כָּךְ גַּם הַמָּח, שֶׁהָפַךְ לְבַעַל בֵּיתָם שֶׁל הַחוּשִׁים, מְעַרְבֵּל אֶת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים: הוּא דּוֹחֵק אֶת הַנְּקִישׁוּת לְהַשָּׂגַת הָאֱלֹהִים בִּידֵי הַוּלַדַת תְּשׁוּקָה לְתַעֲנוּג, אוֹ גּוֹרֵם לְנְפִילָה עַל יְדֵי הִתְעַסְּקוּת בְּתַעֲנוּגוֹת אֲסוּרִים. אֲבָל לְמִי שֶׁמָּחוֹ וְחוּשָׁיו תַּחַת מֶמְשָׁלָה, הַמָּח אֵינֶנּוּ מְעַרְבֵּל אֶת הַשֵּׂכֶל; אַדְּרַבָּא, הוּא מְסַיֵּעַ בְּהַגָּעָה לָאֱלֹהִים (2.64-65). קֶשֶׁר: הַסִּבָּה שֶׁלְּאָדָם שֶׁאֵינֶנּוּ מְמֻשְׁמָע אֵין לוֹ שֵׂכֶל נָחוּשׁ נֶאֶמְרָה בַּפָּסוּק הַקּוֹדֵם. עַכְשָׁו, כְּדֵי לְתָאֵר אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל מְמֻשְׁמָע, נֶאֱמָר הַפָּסוּק הַבָּא.