לָכֵן, הוֹ אַרְג'וּנָה זְרוֹעַ־הֶחָיִל, דַּעְתּוֹ יְצִיבָה לַאֲשֶׁר חוּשָׁיו נִמְנָעִים לְגַמְרֵין מֵעִנְיְנֵי הַחוּשִׁים.

פירוש מילים: तस्मात् (Tasmāt) - לכן, यस्य (Yasya) - ששלו, महाबाहो (Mahābāho) - הו ארג'ונה בעל הזרועות החזקות, निगृहीतानि (Nigṛhītāni) - מרוסנים, सर्वशः (Sarvaśaḥ) - לחלוטין, इन्द्रियाणि (Indriyāṇi) - החושים, इन्द्रियार्थेभ्यः (Indriyārthebhyaḥ) - מאובייקטי החושים, तस्य (Tasya) - שלו, प्रज्ञा (Prajñā) - ידע, प्रतिष्ठिता (Pratiṣṭhitā) - יציב. פרשנות: כאשר החושים נשלטים לחלוטין, התודעה אינה יכולה לנדוד בפראות בנתיבי התענוגות החושיים. היא הופכת ליציבה כמו מנורה במקום ללא רוח. היוגי כעת מבוסס בעצמי (Atman) והידע שלו איתן.

לכן, הוי בעל הזרועות העצומות, חכמתו של זה אשר חושיו רוסנו כליל ממושאיהם – מבוססת היטב. הסבר – 'לכן... אשר חכמתו מבוססת' – כסיכום לנושא ריסון התודעה והחושים הנמשך מהפסוק השישים, המילה 'לכן' קובעת כי חכמתו של זה אשר בתודעתו וחושיו לא נותרה כל משיכה לעולם – מבוססת. תכלית השימוש במילה 'כליל' כאן היא שבכל מצב, בין אם הוא עוסק במגע עם העולם ובין אם בהתבודדות, בשום תנאי אין חושיו נוטים לעבר תענוגות או מושאים. כמה שרבים יהיו המושאים הבאים במגעו במהלך ענייני העולם, מושאים אלה אינם יכולים להרעידו. גם תודעתו, המתאחדת עם החושים, אינה יכולה להרעיד את תבונתו. כשם שאיש אינו יכול להזיז הר, כך מתעוררת בתבונתו איתנות כזו שהתודעה אינה יכידה להרעידה בשום תנאי. הסיבה היא שבתודעתו, למושאים אין כל חשיבות. 'ניגריהאטאני' משמע שהחושים נשלטים לחלוטין ממושאים, כלומר, לא נותר בהם אף שריד של היקשרות, משיכה או נטייה למושאים. משל לנחש שהוצאו ניביו – אז לא נותר בו ארס. גם אם ינשך מישהו, לא תהיה לכך השפעה. בדומה, להפוך את החושים חופשיים ממשיכה ודחייה – כמוהו כהוצאת ניביהם הארסיים. אז אין עוד בכוחם של חושים אלה להוביל את המחפש בדרך הנפילה. משמעות פסוק זה היא שעל המחפש לגבש החלטה נחושה כי יעדי הוא השגת האל; תענוגות ועושר אינם יעדי. אם ערנות כזו נשארת קבועה בתוך המחפש, אזי תבונתו תהפוך ליציבה. קישור – מה ההבדל בין זה אשר חושיו נשלטים כליל לבין אנשים רגילים? זה יוסבר בפסוק הבא.