**תרגום:**
"רואה אני את קרובי המזומנים לקרב, הו קרישנה..." – השם 'קרישנה' היה יקר מאוד לארג'ונה. צורת פנייה זו מופיעה תשע פעמים בגיטה. שום צורת פנייה אחרת אל האדון שרי קרישנה אינה מופיעה מספר רב כל כך של פעמים. בדומה לכך, השם 'פָּארְתָּה' היה יקר מאוד לאדון עבור ארג'ונה. לפיכך, האדון וארג'ונה השתמשו בשמות אלו בשיחותיהם זה עם זה, ועובדה זו הייתה גם ידועה היטב בקרב האנשים. מנקודת מבט זו, סנג'איה מזכיר את השמות 'קרישנה' ו'פָּארְתָּה' בסיום הגיטה: "במקום שבו נמצא קרישנה, אדון היוגה, ובמקום שבו נמצאת פָּארְתָּה, נושא הקשת..." (פרק 18, פסוק 78).
קודם לכן, דְהְרִיטַרַאשְׁטְרָא אמר "נאספו יחד, חפצים להילחם", וכאן גם ארג'ונה אומר "חפצים בקרב, מזומנים"; עם זאת, קיים הבדל גדול בנקודות המבט שלהם. בעיני דְהְרִיטַרַאשְׁטְרָא, דוּרְיוֹדְהַנָה ואחרים הם *בניי*, ויוּדְהִישְׁטְהִירָה ואחרים הם בני פָּאנְדּוּ – זו היא ההבחנה; לכן דְהְרִיטַרַאשְׁטְרָא השתמש שם במונחים 'בניי' ו'בני פָּאנְדּוּ'. אך בעיני ארג'ונה, אין הבחנה כזו; לפיכך ארג'ונה אומר כאן 'קרובי', הכולל אנשים משני הצדדים. המשמעות היא כי לדְהְרִיטַרַאשְׁטְרָא יש פחד וצער בשל החשש שבניו שלו ימותו במלחמה; אך ארג'ונה מתאבל מתוך חשש שקרובים משני הצדדים ימותו – שכן מכל צד שימותו, עדיין הם קרובינו.
עד כה, המילה 'רואה' הופיעה שלוש פעמים: "וירא את צבא בני פָּאנְדּוּ..." (1.2), "וירא את בני דְהְרִיטַרַאשְׁטְרָא ערוכים..." (1.20), וכאן "רואה אני את קרובי..." (1.28). משמעות שלוש אלו היא כי ראייתו של דוּרְיוֹדְהַנָה נותרה מסוג אחד בלבד, כלומר, רגשותיו של דוּרְיוֹדְהַנָה היו אך ורק של מלחמה; אך ראייתו של ארג'ונה נעשתה משני סוגים. ראשית, בראותו את בני דְהְרִיטַרַאשְׁטְרָא, ארג'ונה, מלא גבורה, מתייצב לקרב, אוחז בקשתו; וכעת, בראותו את קרוביו, הוא נכבש על ידי פחדנות, נמנע ממלחמה, והקשת נופלת מידו.
"איבריי מתמוטטים... ודעתי כמעט נטרפת" – בתודעתו של ארג'ונה עולים דאגה וצער בנוגע לתוצאות המלחמה העתידיות. השפעת דאגה וצער אלו נופלת על כל גופו של ארג'ונה. אותה השפעה מתאר ארג'ונה במילים ברורות: כל איבר מגופי – ידיים, רגליים, פנים וכו' – נחלש! הפה מתייבש, עד שקשה אף לדבר! כל הגוף רועד! כל שערות הגוף סומרות, משמע כל הגוף מצטמרר! קשת הגַנְדִיבַה ההיא, שממיתת מיתריה מחרידה אויבים, קשת גַנְדִיבַה עצמה נופלת היום מידי. יש תחושת בעירה בעור, בכל הגוף. דעתי מתבלבלת, משמע איני יכול אף להבחין מה עליי לעשות! הנה, בשדה הקרב הזה, אני נעשה בלתי מסוגל אפילו לעמוד על המרכבה! נראה כי אפול ארצה מחוסר הכרה! במלחמה איומה כזו, אפילו עמידה כאן נראית כחטא.
**קישור:** לאחר שתיאר בשמונה סימנים את צערו בגופו בפסוק הקודם, ארג'ונה מציין כעת, מנקודת מבט של אותות המבשרים תוצאות עתידיות, את אי-ההוגנות שבניהול מלחמה.
★🔗
