דע כי הוא בלתי ניתן להשמדה, אשר על ידו כל זה חודר. אין מי שיכול לגרום להשמדתו של זה, הבלתי ניתן להשמדה.

【משמעות המילים】अविनाशि (Avinashi) - בלתי ניתן להשמדה, तु (tu) - אכן, तत् (tat) - זה, विद्धि (viddhi) - דע, येन (yena) - שעל ידו, सर्वम् (sarvam) - הכל, इदम् (idam) - זה, ततम् (tatam) - ספוג, विनाशम् (vinasham) - הרס, अव्ययस्य अस्य (avyayasya asya) - של זה שאינו כלה, न (na) - לא, कश्चित् (kashchit) - מישהו, कर्तुम् (kartum) - לעשות, अर्हति (arhati) - מסוגל. 【פרשנות】ברהמן או האתמן חודרים לכל האובייקטים כמו אתר. גם אם כד נשבר, האתר שנמצא בתוך ומחוץ לכד אינו יכול להיהרס. באותו אופן, אם הגופים וכל שאר האובייקטים נעלמים, ברהמן או העצמי שחודר לתוכם אינו יכול להיעלם. זוהי האמת החיה, סאט. לברהמן אין חלקים. לא יכולה להיות בברהמן לא עלייה ולא ירידה. אנשים נהרסים בגלל אובדן עושר, אך ברהמן אינו סובל מאובדן כזה. הוא בלתי נדלה. לכן, איש אינו יכול לגרום להיעלמות או להרס של העצמי. הוא קיים תמיד. הוא תמיד מלא ושלם בעצמו. זוהי המציאות המוחלטת. הוא בלתי משתנה.

דע כי הוא הבלתי ניתן להשמדה, אשר על ידו כל זה חודר. אין בכוחו של איש להביא להשמדתו של זה הבלתי ניתן להשמדה. פירוש: "אך דע כי ההוא הוא הבלתי ניתן להשמדה" — מילת הקישור 'אך' (tu) משמשת כאן לפתיחת ההסבר על ה'סאט' (המציאות האמיתית), אשר הוזכרה בפסוק הקודם ביחס לסאט ואסאט (האמיתי והבלתי אמיתי). באמירה "דע את העיקרון הבלתי ניתן להשמדה", ציין האל עיקרון זה כ'פָּרוֹקְשׁ' (טרנסצנדנטי, מעבר לתפיסה הישירה). המשמעות של תיאורו כטרנסצנדנטי היא כי העולם כולו, הנראה כ'אידם' (זה, המיידי), חודר ומתמלא כולו על ידי אותו עיקרון טרנסצנדנטי בלבד. באמת, רק מה שהוא מלא (שלם) 'ישנו'; והעולם הזה המופיע לפנינו 'איננו'. כאן, הכוונה בהתייחסות לסאט-טאטווה (עיקרון הקיום) כ'הוא' (טאט) באופן טרנסצנדנטי אינה שהוא רחוק מאוד; אלא, מכיוון שהוא אינו אובייקט של החושים או הכלי הפנימי (אנטה-קראנה), לפיכך הוא מכונה טרנסצנדנטי. "אשר על ידו כל זה חודר" — מתואר כי העולם כולו חודר על ידי אותו עיקרון נצחי. כשם שהזהב חודר (נוכח במלואו) בתכשיטים העשויים זהב, הברזל חודר בכלים העשויים ברזל, החומר חודר בכדים העשויים חומר, והמים חודרים בקרח העשוי מים, כך העולם הזה חודר על ידי אותו סאט-טאטווה (עיקרון הקיום). לכן, במציאות, רק אותו סאט-טאטווה בעולם הזה הוא הראוי להיוודע. "אין בכוחו של איש להביא להשמדתו של זה הבלתי ניתן להשמדה" — הישות המוגשמת הזו (העצמי) היא 'אוויאיה' (בלתי ניתנת לכלייה), כלומר בלתי ניתנת להשמדה. אין ביכולתו של איש להרוס את זה הבלתי ניתן להשמדה. עם זאת, הגוף הוא בר השמדה — כי הוא מתקדם ללא הרף לקראת כליון. לפיכך, אין ביכולתו של איש למנוע את השמדתו של זה בר ההשמדה. אתה סבור שאם לא תילחם, הם לא ימותו, אך באמת, בין אם תילחם ובין אם לא, לא תהיה לכך השפעה על עיקרון זה הבלתי ניתן להשמדה ובר ההשמדה — כלומר, הבלתי ניתן להשמדה בוודאי יישאר, ובר ההשמדה בוודאי יאבד. כאן, המילה 'אסיה' (של זה) מתייחסת לסאט-טאטווה כ'אידם' (זה). הכוונה היא כי הקיום המופיע בגופים המשתנים בכל רגע ורגע הוא רק של אותו סאט-טאטווה עצמו. האל השתמש כאן במילה 'אסיה', ומכוון אל הידיעה של הקיום העצמי כ"גופי ישנו, ואני בעל הגוף".