אָמַר אַרְג'וּנָה: הוֹ מַדְהוּסוּדַנָה! אֵיךְ אוּכַל לְהִלָּחֵם בַּחִצִּים נֶגֶד בְּהִישְׁמָה וְדְרוֹנָה בְּשְׂדֵה הַקְּרָב? כִּי, הוֹ אֲרִיסוּדַנָה! שְׁנֵיהֶם רְאוּיִים לְהִשְׁתַּחֲוָיָה.
פֵּרוּשׁ: הַמַּטָּרָה בִּכְנִיסָה אֵלָיו כְּ"מַדְהוּסוּדַנָה" וּכְ"אֲרִיסוּדַנָה" הִיא שֶׁאַתָּה הוּא הָרוֹצֵחַ שֶׁל שֵׁדִים וְאוֹיְבִים. כְּלוֹמַר, אַתָּה הָרַגְתָּ שֵׁדִים כְּמוֹ מַדְהוּ וְקַיְטַבְּהָה, שֶׁהָיוּ בְּטֶבַע רָשָׁע, עָסְקוּ בְּהִתְנַהֲגוּת לֹא צַדִּיקָה, וְגָרְמוּ סֵבֶל לָעוֹלָם; וְגַם הָרַגְתָּ אוֹיְבִים שֶׁמְּטַפְּחִים אֵיבָה בְּלִי סִבָּה וּמְאַחֲלִים רָעָה. אֲבָל לְפָנַי עוֹמְדִים סָב בְּהִישְׁמָה וְהָאָצָ'ארְיָה דְרוֹנָה, שֶׁהֵם מְצֻיָּנִים בְּיוֹתֵר בְּהִתְנַהֲגוּתָם, שֶׁמַּרְגִּישִׁים חִבָּה עֲצוּמָה אֵלַי, וְשֶׁלִּמְּדוּ אוֹתִי בְּאַהֲבָה. אֵיךְ אוּכַל לַהֲרֹג כָּל כָּךְ מֵיטִיבִים כָּאֵלֶּה, אֶת סָבִי הַנִּכְבָּד וְאֶת מוֹרִי לְדַעַת?
"אֲנִי בַּקְּרָב נֶגֶד בְּהִישְׁמָה וְדְרוֹנָה" — אֵינֶנִּי סָר מִקְּרָב מִפְּנֵי פַּחְדָּנוּת; אֶלָּא אֲנִי סָר בִּרְאוֹתִי אֶת הַדְּהַרְמָה הַכְּרוּכָה בָּזֶה. אֲבָל אַתָּה אוֹמֵר, "מֵאַיִן בָּאָה אֵלֶיךָ פַּחְדָּנוּת זוֹ, חֻלְשָׁה זוֹ?" בְּבַקָּשָׁה הִתְבּוֹנֵן: כֵּיצַד אֶלָּחֵם בַּחִצִּים נֶגֶד סָב בְּהִישְׁמָה וְהָאָצָ'ארְיָה דְרוֹנָה? הוֹ גָּדוֹל, זֹאת אֵינָהּ פַּחְדָּנוּת שֶׁלִּי. פַּחְדָּנוּת הָיְתָה אִם הָיִיתִי פּוֹחֵד מִמָּוֶת. אֵינֶנִּי פּוֹחֵד מִמָּוֶת; אֶלָּא אֲנִי פּוֹחֵד מֵהֲרִיגָה.
בָּעוֹלָם, יֵשׁ בְּעִקָּרוֹ שְׁנֵי סוּגֵי יַחֲסִים — יַחַס מִלֵּדָה וְיַחַס מִדַּעַת. בְּיַחַס הַלֵּדָה, סָב בְּהִישְׁמָה רָאוּי לִכְבוֹדֵנוּ. מִנְּעוּרַי, גֻדַּלְתִּי בְּחֵיקוֹ. בִּימֵי יַלְדוּת, כְּשֶׁהָיִיתִי קוֹרֵא לוֹ 'אַבָּא, אַבָּא', הָיָה אוֹמֵר בְּחִבָּה, 'גַּם אֲנִי אֲבִיהָ שֶׁל אָבִיךָ!' בְּאֹפֶן זֶה, הוּא תָּמִיד הֶרְאָה לִי אַהֲבָה וְחִבָּה גְּדוֹלָה. בְּיַחַס הַדַּעַת, הָאָצָ'ארְיָה דְרוֹנָה רָאוּי לִכְבוֹדֵנוּ. הוּא מוֹרִי לְדַעַת. חִבָּתוֹ אֵלַי כָּזוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ אֶת בְּנוֹ אַשְׁוַתְּתָמָה לֹא לִמֵּד כְּמוֹ שֶׁלִּמֵּד אוֹתִי. לִמֵּד אֶת שְׁנֵינוּ לְהָטִיל אֶת הַבְּרַהְמַסְטְרָה, אֲבָל רַק אוֹתִי לִמֵּד אֵיךְ לְהַחְזִירָהּ, וְלֹא אֶת בְּנוֹ. גַּם הִשְׁפִּיעַ עָלַי אֶת הַבְּרָכָה הַזֹּאת: 'בֵּין תַּלְמִידַי, לֹא יִהְיֶה אָדָם עֶלְיוֹן מִמְּךָ בְּמַדַּע הַנְּשָׁק.' לִפְנֵי נִכְבָּדִים כָּאֵלֶּה כְּסָב בְּהִישְׁמָה וְהָאָצָ'ארְיָה דְרוֹנָה, אֲפִלּוּ לְפָנוֹת אֲלֵיהֶם בְּמִלִּים כְּמוֹ 'הֵי' אוֹ 'אַתָּה' הוּא חֵטְא שָׁקוּל לַהֲרִיגָתָם; אָז כַּמָּה חָמוּר יִהְיֶה הַחֵטְא לְהִלָּחֵם נֶגְדָּם בַּחִצִּים, בְּכַוָּנָה לַהֲרֹג!
"לְהִלָּחֵם בַּחִצִּים נֶגֶד רְאוּיִים לְהִשְׁתַּחֲוָיָה" — בִּזְכוּת הֱיוֹתָם זְקֵנִים בַּיַּחַס, גַּם סָב בְּהִישְׁמָה וְגַם הָאָצָ'ארְיָה דְרוֹנָה הֵם נִכְבָּדִים וּרְאוּיִים לְהִשְׁתַּחֲוָיָה. יֵשׁ לָהֶם סַמְכוּת מְלֵאָה עָלַי. לָכֵן, הֵם יְכוֹלִים לְהַכּוֹת אוֹתִי, אֲבָל אֵיךְ אוּכַל אֲנִי לְהַכּוֹת אוֹתָם בַּחִצִּים? לִהְיוֹת הַיָּרִיב שֶׁלָּהֶם וְלָצֵאת לְקְרָב הוּא חֵטְא גָּדוֹל לִי! כִּי שְׁנֵיהֶם רְאוּיִים לְשֵׁרוּת מִצִּדִּי, וַאֲפִלּוּ יוֹתֵר מִשֵּׁרוּת, רְאוּיִים לְהִשְׁתַּחֲוָיָה. אֵיךְ אוּכַל לַהֲרֹג בַּחִצִּים בְּנֵי אָדָם כָּל כָּךְ רְאוּיִים לְהִשְׁתַּחֲוָיָה?
קֶשֶׁר: בַּפָּסוּק הַקּוֹדֵם, אַרְג'וּנָה, מְרֻגָּשׁ, הִצְהִיר אֶת הַחְלָטָתוֹ לָאָדוֹן. עַכְשָׁיו, מוּשְׁפָּע מִדִּבְרֵי הָאָדוֹן, אַרְג'וּנָה, מְאַזֵּן בֵּין הַחְלָטָתוֹ הָעַצְמִית וּדְבַר הָאָדוֹן, אוֹמֵר —
★🔗