לאלה הקשורים להנאה ולכוח, שדעתם נחטפה על ידי כך, חוכמה נחושה למען סמאדהי לא מתבססת.

【משמעות המילים】 भोगैश्वर्यप्रसक्तानाम् (Bhoga-aishvarya-prasaktanam) - אנשים הקשורים עמוקות להנאה ולכוח तया (Taya) - על ידי כך अपहृतचेतसाम् (Apahrita-chetasam) - שתודעתם מוסחת व्यवसायात्मिका (Vyavasayatmika) - נחושה बुद्धिः (Buddhih) - תבונה समाधौ (Samadhau) - בסמאדהי न (Na) - לא विधीयते (Vidhiyate) - מקובעת 【פרשנותו של סוואמי סיבננדה】 אלו שנאחזים בהנאה ובכוח אינם יכולים לזכות בשלוות נפש. הם אינם יכולים להתרכז או לעשות מדיטציה. הם תמיד עסוקים בתכנון פרויקטים לצבירת עושר וכוח. תודעתם תמיד חסרת מנוחה. חסרה להם הבנה מאוזנת.

**2.44.** בְּאֵלֶּה שֶׁלִּבָּם נִשְׁאָה בְּזֶרֶם הַדִּבּוּר הַמְפֹאָר (הַמֻּבָּא בַּפְּסוּקִים הַקּוֹדְמִים), כְּלוֹמַר, הַנִּמְשָׁכִים אַחֲרֵי תַּעֲנוּגֵי הַחוּשִׁים וְהַדְּבֵקִים בְּתַאֲוָה בְּתַעֲנוּגִים וּבְהוֹן חָמְרָנִי, אֵין שֵׂכֶל נָכוֹן וְחָזָק הַמֻּשְׁתָּת בָּאָדוֹן הָעֶלְיוֹן. **פֵּרוּשׁ:** 'שֶׁלִּבָּם נִשְׁאָה' – לִבָּם נִלְכַּד בְּאוֹתוֹ דִּבּוּר הַמְּתֹאָר בַּפְּסוּקִים שֶׁלְּפָנֵינוּ, דִּבּוּר הַמַּכְרִיז כִּי יֵשׁ עֹנֶג אֵין-סוֹפִי בַּגַּן-עֵדֶן, בְּגַנֵּי אֱלֹהִים, בְּנִימְפוֹת שָׁמַיִם וּבְנֶקְטַר. בְּדִבּוּר כָּזֶה, לִבָּם נִמְשָׁךְ אֶל אוֹתָם תַּעֲנוּגִים. 'דְּבֵקִים בְּתַעֲנוּגִים וּבְהוֹן חָמְרָנִי' – חֲמִשָּׁה נְשִׂיאֵי הַחוּשִׁים: קוֹל, מִגַּע, צוּרָה, טַעַם וְרֵיחַ; נוֹחוּת הַגּוּף; וְהַיְּקָר וְהַתְּהִלָּה הַנִּלְקָחִים מֵהֶם – הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הֲנָאָה דַּרְכָּם נִקְרָא 'בְּהוֹגָה' (תַּעֲנוּג). צִבּוּר הַחֲפָצִים הַחוּמְרִיִּים, כֶּסֶף, בָּתִּים וְכַדּוֹמֶה, לְמַעַן תַּעֲנוּגִים כָּאֵלֶּה, נִקְרָא 'אַיְשְׁוַרְיָה' (הוֹן, עֹשֶׁר). אֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הִשְׁתַּחְוָיוּת, חִבָּה וּמְשִׁיכָה לְתַעֲנוּגִים וְהוֹן אֵלֶּה, כְּלוֹמַר, הַחוֹשְׁבִים אוֹתָם לְחָשׁוּבִים בְּיוֹתֵר, מְכֻנִּים 'בְּהוֹגָאִישְׁוַרְיָפְּרָסַקְטַאנָם'. הָאוֹחֲזִים רַק בְּתַעֲנוּגִים וּבְהוֹן – יֵשׁ לָהֶם עֹשֶׁר דֵּמוֹנִי. הַטַּעַם הוּא שֶׁ'אַסוּ' פֵּירוּשׁוֹ הוּא רוּחוֹת הַחַיִּים, וְהַמְבַקְּשִׁים לְקַיֵּם רוּחוֹת חַיִּים אֵלֶּה, הַמְּיֻחָדִים לְטִפּוּחַ כֹּחַ הַחַיִּים, נִקְרָאִים 'אַסוּרִים' (שֵׁדִים). הֵם, הַמַּעֲמִידִים אֶת עֶלְיוֹנוּת הַגּוּף, חוֹשְׁקִים לֵהָנוֹת מֵעֹנֶג בֵּין כָּאן וּבֵין בַּגַּן-עֵדֶן (רְאֵה הֶעָרָה עמ' 80). 'שֵׂכֶל נָכוֹן אֵינוֹ מֻשְׁתָּת בְּסַמָּאדְהִי' – הַשֵּׂכֶל הַנָּכוֹן הַמֵּבִין אֶת הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּית שֶׁל לֵידַת הָאָדָם, בִּשְׁבִילָהּ נִתַּן גּוּף אֱנוֹשִׁי זֶה – שֶׁהִיא הַגְּעִיָּה לָאָדוֹן הָעֶלְיוֹן בִּלְבַד – שֵׂכֶל כָּזֶה אֵינֶנּוּ נִמְצָא בְּאוֹתָם אֲנָשִׁים. הַתֹּמֶקֶת הִיא שֶׁבִּגְלַל הָרְשָׁמוֹת שֶׁהִשְׁאִירוּ תַּעֲנוּגִים שֶׁכְּבָר נֶהֱנוּ מֵהֶם, שֶׁאֶפְשָׁר לְהֵהָנוֹת מֵהֶם, שֶׁנִּשְׁמְעוּ עֲלֵיהֶם וְשֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ עֲלֵיהֶם, נִשְׁאֶרֶת כְּתָם עַל הַשֵּׂכֶל. מִפְּנֵי כְּתָם זֶה, לֹא תּוֹצֵא הַהַחְלָטָה הֶחְלֵטִית לְהִתְנַזֵּר לְגַמְרֵי מֵהָעוֹלָם וּלְהִתְקַדֵּם רַק אֶל הָאָדוֹן הָעֶלְיוֹן. כֵּן גַּם, הַדְּבֵקִים בַּהֲנָאָה הַנּוֹלֶדֶת מִגַּאֲוָה – "אֲנִי לָמַדְתִּי, אֲנִי יוֹדֵעַ" – הַנִּלְקַחַת מֵאֲסִיפַת הַמַּדָּעִים, הָאֻמָּנוּיוֹת וְכַדּוֹמֶה הָרַבִּים שֶׁל הָעוֹלָם, גַּם לָהֶם אֵין קֶבַע חָזָק לְהַגְּעָת הָאָדוֹן הָעֶלְיוֹן. **נְקֻדָּה מְיֻחֶדֶת:** הָאָדוֹן בַּעַל הָרַחֲמִים הָעֶלְיוֹנִים הִשְׁפִּיעַ בְּחַסְדּוֹ אֶת גּוּף הָאָדָם הַזֶּה בְּכֹחַ הַבְחָרָה יִחוּדִי, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יָכוֹל הָאָדָם לְהִתְעַלֵּת עַל תַּעֲנוּג וְכְּאֵב, לְהַשְׁלִים אֶת שִׁחְרוּרוֹ הָאִישִׁי, וּבְשֵׁרוּת הַכֹּל, לְהָבִיא אֲפִלּוּ אֶת הָאֱלֹהִים תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ. בָּזֶה מְצוּיָה מְלֹאת הַגּוּף הָאֱנוֹשִׁי. אַךְ לְהִתְעַלֵּם מִכֹּחַ הַבְחָרָה זֶה שֶׁנִּתַּן מֵאֵת הָאֱלֹהִים וּלְהִדָּבֵק בְּתַעֲנוּגִים וּבְקִבּוּצִים חֲלוּפִים – הִיא שִׂכְלוּת בַּהֲמִיּוֹת. כִּי גַּם בְּהֵמוֹת וְצִפֳּרִים שְׁקוּעוֹת בְּתַעֲנוּגִים. אִם אָדָם נִשְׁאָר כָּךְ שָׁקוּעַ בְּתַעֲנוּגִים, אֵיזֶה הֶבְדֵּל נִשְׁאַר בֵּין בְּהֵמָה/צִפּוֹר וּבֵין אָדָם? בְּהֵמוֹת וְצִפֳּרִים נוֹלָדוֹת לְתַעֲנוּג; לָכֵן, שְׁאֵלַת הַחוֹבָה אֵינֶנָּה עוֹמֶדֶת לִפְנֵיהֶן. אֲבָל לֵידַת אָדָם נִתֶּנֶת רַק לְקִיּוּם חוֹבָתוֹ וּלְהַשְׁלָמַת שִׁחְרוּרוֹ, לֹא לְהִשְׁתַּעֲשׁוּעַ בְּתַעֲנוּגִים. לָכֵן, כָּל הַנְּסִבּוֹת הַטּוֹבוֹת אוֹ הָרָעוֹת הָעוֹמְדוֹת לִפְנֵי אָדָם, כֻּלָּן הֵן אֶמְצָעִים לְתִרְגּוּל רוּחָנִי, לֹא חֻמְרִים לְתַעֲנוּג. אֵלֶּה הַחוֹשְׁבִים אוֹתָם לְחֻמְרִים לְתַעֲנוּג – אֵין לָהֶם שֵׂכֶל נָכוֹן וְחָזָק הַמֻּשְׁתָּת בָּאָדוֹן הָעֶלְיוֹן. בֶּאֱמֶת, אֵינָם חֲפָצֵי הָעוֹלָם הַחוֹמְרִיִּים הַחוֹצְצִים בַּדֶּרֶךְ לָאָדוֹן הָעֶלְיוֹן. לְהֶפֶךְ, זוֹ הִיא הַחֲשִׁיבוּת הַנִּתֶּנֶת לַתַּעֲנוּגִים, הַמֻּשְׁתֶּלֶת כָּעֵת בְּתוֹךְ הַלֵּב, הַגּוֹרֶמֶת לַחִצּוּץ. לֹא הַתַּעֲנוּגִים עַצְמָם מְסַבְּכִים כְּמוֹ הַחֲשִׁיבוּת הַמֻּדְבֶּקֶת בָּהֶם. בְּסִבּוּךְ, נְטִיַּת הַלֵּב וְכַוָּנַת הָאָדָם עַצְמוֹ הֵן הַקּוֹדְמוֹת. אִם מִישֶׁהוּ, בְּהַשְׁאִירוֹ נְטִיַּת לֵב לְתַעֲנוּגִים וְקִבּוּץ, חוֹשֵׁק לְהַגִּיעַ לָאָדוֹן הָעֶלְיוֹן, אֲזַי לֹא רַק שֶׁהַגְּעִיָּה לָאָדוֹן הָעֶלְיוֹן רְחוֹקָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ קֶבַע חָזָק לְהַגְּעָה זוֹ לֹא יוּכַל לָצוּץ. הַטַּעַם הוּא שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ נְטִיָּה לָלֶכֶת אֶל הָאָדוֹן הָעֶלְיוֹן, שָׁם גַּם קַיֶּמֶת נְטִיָּה לְתַעֲנוּגִים. כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ נְטִיַּת לֵב לְתַעֲנוּגִים וְקִבּוּץ, לִיקָר, כָּבוֹד וְנוֹחוּת, לֹא יוּכַל אִישׁ לְהַעֲמִיד קֶבַע מְמֻקָּד וְלִהְיוֹת שָׁקוּעַ בָּאָדוֹן הָעֶלְיוֹן, כִּי פְּנִימִיּוּתוֹ נִשְׁאֲתָה בִּנְטִיַּת הַתַּעֲנוּגִים; כָּל הָאֵנֶרְגִּיָּה שֶׁהָיְתָה לוֹ נִתְעַסְּקָה בְּתַעֲנוּגִים וּקְבִיצָה. **קֶשֶׁר:** כְּדֵי לְהַעֲמִיד כָּל נְקֻדָּה בְּחֹזֶק, תְּחִלָּה מֻנָּחִים שְׁנֵי הֲבָטֶיהָ לִפְנֵי, וְאַחַר כָּךְ הִיא מֻוָּסֶדֶת. כָּאן, הָאָדוֹן חָפֵץ לְהַעֲמִיד אֶת מַצַּב חוֹסַר-הַתַּאֲוָה (נִשְׁקָאמָה בְּהָאוָה). לָכֵן, אַחֲרֵי שֶׁתֵּאֵר אֶת בַּעֲלֵי הַפְּעֻלָּה הַמְּרוּתֶּקֶת לְתַאֲוָה (סָקָאמָה בְּהָאוָה) בִּשְׁלֹשֶׁת הַפְּסוּקִים הַקּוֹדְמִים, הוּא מְעוֹרֵר כָּעֵת, בַּפָּסוּק הַבָּא, לִהְיוֹת חָסְרֵי-תַּאֲוָה.