**2.52** כַּאֲשֶׁר שִׂכְלְךָ יַעֲבֹר אֶת בִּצַּת הַתַּעֲתּוּעִים, אָז תַּגִּיעַ לְחֹסֶר חֵשֶׁק בְּתַעֲנוּגוֹת שֶׁנִּשְׁמְעוּ וְשֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׁמְעוּ.
**פֵּרוּשׁ:** 'כַּאֲשֶׁר שִׂכְלְךָ יַעֲבֹר אֶת בִּצַּת הַתַּעֲתּוּעִים' – לְהָנִיחַ 'אֲנִיּוּת' וּ'שֶׁלִּיּוּת' בַּגּוּף, וְלִטְעוֹן 'שֶׁלִּיּוּת' בְּדָבָרִים הַקְּשׁוּרִים לַגּוּף כְּגוֹן הוֹרִים, אַחִים, אִשָּׁה, יְלָדִים, חֲפָצִים וְחֹמֶר – זֶהוּ 'תַּעֲתּוּעַ' (מוֹהָה). וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁאֵין שׁוּם 'אֲנִיּוּת' אוֹ 'שֶׁלִּיּוּת' מֻטְבָּעִים בַּגּוּפוֹת הָאֵלֶּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן; זוֹ רַק הַנָּחָה שֶׁל הָאָדָם עַל עַצְמוֹ. לִשְׂמֹחַ בְּהַשָּׂגַת אֳבָיְקְטִים, דְּבָרִים, אֲנָשִׁים, מִקְרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם הַרְצוּיִים, וְלִהְיוֹת נִרְגָּשׁ וּמְבֻלְבָּל בְּהַשָּׂגַת אֳבָיְקְטִים, דְּבָרִים, אֲנָשִׁים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם שֶׁאֵינָם רְצוּיִים; לְהִתְנַהֵג בְּחוֹסֶר שִׁוְיוֹן, בְּמַשּׂוֹא פָּנִים, בְּקִנְאָה וּבְפְגָמִים אֲחֵרִים כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם – בַּמִּשְׁפָּחָה – כָּל זֶה הוּא ה'בִּצָּה' (קַלִילַם), כְּלוֹמַר, בִּצַּת הַטִּיט. כַּאֲשֶׁר הַשֵּׂכֶל נִתְקַע בְּבִצַּת טִיט זוֹ שֶׁל תַּעֲתּוּעִים, הָאָדָם מִתְבַּלְבֵּל בִּדְבַר מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת. אָז שׁוּם דָּבָר אֵינֶנּוּ מִתְבָּרֵר לוֹ.
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מוּדָע, הוּא מֵנִיחַ 'אֲנִיּוּת' וּ'שֶׁלִּיּוּת' בְּאֳבָיְקְטִים דּוֹמְמִים כְּגוֹן הַגּוּף וּבְכֵן מְיַסֵּד יַחֲסִים עִמָּהֶם. אֲבָל בָּאֱמֶת, הַדְּבָרִים שֶׁעִמָּהֶם הוּא קוֹשֵׁר יַחֲסִים לֹא יְכוֹלִים לִהְיוֹת אִתּוֹ לְעוֹלָם, וְגַם הוּא לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת אִתָּם לְעוֹלָם. אֲבָל, בִּגְלַל תַּעֲתּוּעַ, מַבָּטוֹ אֵינֶנּוּ פּוֹנֶה אֶל אֲמִתָּה זוֹ; לְהֵפֶךְ, הוּא מַמְשִׁיךְ לִיצוֹר יַחֲסִים חֲדָשִׁים וּמְגֻוָּנִים וְנִסָּבֵךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר בָּעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ, בִּמְקוֹם לְהַגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ, חוֹנֶה לְיַד הַדֶּרֶךְ וּמְבַלֶּה אֶת זְמַנּוֹ בְּמִשְׂחָק, בִּידוּר, בִּצְחוֹק וּבְהִתְלוֹצְצוּת, כָּךְ גַּם הָאָדָם מִשְׁתַּקֵּעַ כָּאן בְּאִסּוּף חֲפָצִים בְּלִיֵּי-עוֹלָם וּבְהַשָּׁגַת תַּעֲנוּג מֵהֶם, וּבְטִפּוּחַ הִתְקַשְּׁרוּת (מָמָטָה) לַאֲנָשִׁים, לַמִּשְׁפָּחָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, וּבְהַשָּׁגַת תַּעֲנוּג מֵהֶם. זוֹהִי הִלָּכְדוּת שִׂכְלוֹ בְּבִצַּת הַתַּעֲתּוּעִים.
הַאִם עָלֵינוּ לָשֶׁבֶת כָּאן רַק זְמַן קָצָר, לְהָנִיחַ 'אֲנִיּוּת' וּ'שֶׁלִּיּוּת' בַּגּוּף וְלִטְפַּח הִתְקַשְּׁרוּת בַּמִּשְׁפָּחָה? הַאִם עָלֵינוּ לְהִשָּׁאֵר מְחוּסְרֵי הַהִתְקַדְּמוּת הָאֲמִתִּית שֶׁלָּנוּ (טוֹבַת הָעַצְמוּת) בְּהִשָּׁאֵרֵנוּ תְּקוּעִים בָּאֵלֶּה? אָסוּר לָנוּ לְהִסָּבֵךְ בָּאֵלֶּה, אֶלָּא לְהַשְׁלִים אֶת טוֹבָתֵנוּ – נְחִישׁוּת חֲזָקָה זוֹ בְּעַצְמָהּ הִיא מַעֲבַר הַשֵּׂכֶל אֶת בִּצַּת הַתַּעֲתּוּעִים. שֶׁהֲרֵי, כַּאֲשֶׁר הִרְהוּר חָזָק כָּזֶה עוֹלֶה, הַשֵּׂכֶל לֹא יִתָּקַע בְּאִחֲזוּת בְּיַחֲסֵי הָעוֹלָם; הוּא לֹא יִדְבַּק בָּעוֹלָם.
יֵשׁ שְׁנֵי אֶמְצָעִים לַעֲבֹר אֶת בִּצַּת הַתַּעֲתּוּעִים: הַבְדָּלָה (וִיבֵקָה) וַעֲבוֹדָה (סֵוָה). כַּאֲשֶׁר הַהַבְדָּלָה (הַמְּתֹאֶרֶת בְּפָרָשָׁה 2.11-30) נִהְיֵית חַדָּה, הִיא יוֹצֶרֶת חוֹסֶר עִנְיָן בְּאֳבָיְקְטִים שֶׁאֵינָם מַמָּשִׁיִּים. אִם הַמֹּחַ נִהְיֶה מְכֻוָּן לַעֲבֹד אֶת זֻלָּתוֹ, לְהָבִיא שִׂמְחָה לַאֲחֵרִים, אָז עוֹלָה הָאוֹנִים לִוְתֹּר עַל תַּעֲנוּגוֹ וּנְחוּתוֹ הָאִישִׁיִּים. כְּכָל שֶׁהַהֶרְגֵּשׁ לְהָבִיא שִׂמְחָה לַאֲחֵרִים עָז יוֹתֵר, כֵּן גָּדוֹל יוֹתֵר הִוָּתְרוֹת הַתַּאֲוָה לְתַעֲנוּג עַצְמִי. כְּמוֹ שֶׁכַּאֲשֶׁר תַּלְמִיד מְפַתֵּחַ תַּאֲוָה לְהָבִיא שִׂמְחָה לָרַב, בֵּן לְהוֹרִים, אוֹ מְשָׁרֵת לָאָדוֹן, אָז תַּאֲוָתָם לְתַעֲנוּג וּנְחוּת עַצְמִיִּים נֶעֶלְמָה מֵאֵלֶיהָ וּבְקַלּוּת. כָּךְ גַּם, כַּאֲשֶׁר קַרְמָא-יוֹגִי מְפַתֵּחַ הֶרְגֵּשׁ שֶׁל עֲבוֹדָה לְכָל הָעוֹלָם, תַּאֲוָתוֹ לְתַעֲנוּג וְהֶנֵּה עַצְמִיִּים נֶעֶלְמָה מֵאֵלֶיהָ.
דֶּרֶךְ הַבְדָּלָה וְהִרְהוּר, יֵשׁ קְשִׁי מָה בְּעַקִּירַת תַּאֲוַת הֶנֵּה אִישִׁית. הַסִּבָּה הִיא שֶׁאִם הַהַבְדָּלָה וְהַהִרְהוּר אֵינָם חֲזָקִים בִּמְיֻחָד, הֵם פּוֹעֲלִים רַק כָּל זְמַן שֶׁהַהֲנָאוֹת אֵינָן נִמְצָאוֹת לְנֶגֶד עֵינָיו. כַּאֲשֶׁר הֲנָאוֹת מוֹפִיעוֹת לְפָנָיו, הַמִּתְאַמֵּן בְּדֶרֶךְ כְּלָל נִרְגָּשׁ וּמִטַּלְטֵל בִּרְאוֹתוֹ אוֹתָן. אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֶרְגֵּשׁ שֶׁל עֲבוֹדָה, אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר הַהֲנָאוֹת הַמְּעֻלּוֹת בְּיוֹתֵר בָּאוֹת לְפָנָיו, מְנַצֵּל הֲנָאָה זוֹ בַּעֲבוֹדַת זֻלָּתוֹ. לָכֵן, תַּאֲוָתוֹ לְתַעֲנוּג וּנְחוּת עַצְמִיִּים נֶעֶלְמָה בְּקַלּוּת. מִשּׁוּם כָּךְ, הָאָדוֹן הִצְהִיר שֶׁקַּרְמָא-יוֹגָה עֶלְיוֹנָה (5.2), קַלָּה יוֹתֵר (5.3), וּמְהִירָה יוֹתֵר בְּהָבִיא שְׁלֵמוּת (5.6) בְּהַשְׁוָאָה לְיוֹגַת הַדַּעַת (סָנְקְיָה-יוֹגָה).
'אָז תַּגִּיעַ לְחֹסֶר חֵשֶׁק בְּתַעֲנוּגוֹת שֶׁנִּשְׁמְעוּ וְשֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׁמְעוּ' – כָּל הַהֲנָאוֹת שֶׁאָדָם שָׁמַע עֲלֵיהֶן, חָוָה וְהֵבִין לַעֲמֻקּוֹת, כְּלוּלוֹת כָּאן בַּמּוּנָח 'שֶׁנִּשְׁמְעוּ' (שְׁרוּתַסְיָה). כָּל הַהֲנָאוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ עֲלֵיהֶן, כְּגוֹן אֵלֶּה שֶׁבִּסְפָרִים הַשְּׁמֵימִיִּים, בְּרַהְמָלוֹקָה וְכַיּוֹצֵא, כְּלוּלוֹת כָּאן בַּמּוּנָח 'שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׁמְעוּ' (שְׁרוֹטַבְיַסְיָה). כַּאֲשֶׁר שִׂכְלְךָ יַעֲבֹר אֶת בִּצַּת הַתַּעֲתּוּעִים, אָז תְּפַתֵּחַ חֹסֶר חֵשֶׁק (וַיְרָאגְיָה) בְּאוֹתָם תַּעֲנוּגוֹת 'שְׁמוּעִים' שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה וְ'לֹא שְׁמוּעִים' שֶׁל עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים, בְּאוֹתָם אֳבָיְקְטִים. הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁכַּאֲשֶׁר הַשֵּׂכֶל עוֹבֵר אֶת בִּצַּת הַתַּעֲתּוּעִים, מִתְעוֹרֶרֶת בַּשֵּׂכֶל הַבְדָּלָה חַדָּה: הָעוֹלָם מִשְׁתַּנֶּה בְּכָל רֶגַע, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי נִשְׁאָר אֶחָד וְאֵינֶנִּי מִשְׁתַּנֶּה; לָכֵן, אֵיךְ יָכוֹל אֲנִי לְהַשִּׂיג שָׁלוֹם מֵעוֹלָם זֶה? אֵיךְ יוּכַל חֻסְרִי לְהִסָּתֵם? אָז, חֹסֶר חֵשֶׁק מִתְעוֹרֵר מֵאֵלָיו לְכָל הָאֳבָיְקְטִים, הַ'שְׁמוּעִים' וְהַ'לֹּא שְׁמוּעִים'.
כָּאן, הָיָה הָאָדוֹן צָרִיךְ לוֹמַר 'נֶהֱנָה מֵהֶם' (בְּהוּקְטָה) בִּמְקוֹם 'נִשְׁמַע עֲלֵיהֶם' (שְׁרוּטָה) וְ'שֶׁיֵּהָנֶה מֵהֶם' (בְּהוֹקְטַבְיָה) בִּמְקוֹם 'שֶׁיִּשָּׁמַע עֲלֵיהֶם' (שְׁרוֹטַבְיָה). אֲבָל הַמַּשְׁמָעוּת מִבִּלְתִּי אֲמִירָה זוֹ הִיא שֶׁהַמְּשִׁיכָה לְאֳבָיְקְטִים, בֵּין מֻחְשָׁבִים וּבֵין לֹא מֻחְשָׁבִים, בָּעוֹלָם, עוֹלָה רַק מִשְּׁמִיעָה עֲלֵיהֶם. לָכֵן, הַשְּׁמִיעָה הִיא הָעִקָּר כָּאן. אֲפִלּוּ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּתְאָרִים דַּרְכֵי הַדַּעַת וְהַחֶסֶד לְהִמָּלֵט מֵהָעוֹלָם וּמֵאֳבָיְקְטָיו, נֶאֱמַר שֶׁ'שְׁמִיעָה' (שְׁרַוַנָה) הִיא הָעִקָּר. הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁהַשְּׁמִיעָה הִיא הָעִקָּר בְּהִתְקַשְּׁרוּת לָעוֹלָם וּבְהִתְקַשְּׁרוּת לַעַצְמוּת הָעֶלְיוֹנָה.
הַמַּשְׁמָעוּת מֵאֲמִירַת 'כַּאֲשֶׁר' (יַדָּא) וְ'אָז' (תַּדָּא) כָּאן הִיא שֶׁאֵין כְּלָל שֶׁחֹסֶר חֵשֶׁק בָּאֳבָיְקְטִים ה'שְׁמוּעִים' וְהַ'לֹּא שְׁמוּעִים' יַעֲלֶה בְּכָךְ וְכָךְ שָׁנִים, חֳדָשִׁים אוֹ יָמִים. לְהֵפֶךְ, בְּעֶצֶם הָרֶגַע שֶׁהַשֵּׂכֶל עוֹבֵר אֶת בִּצַּת הַתַּעֲתּוּעִים, בְּעֶצֶם רֶגַע זֶה יַעֲלֶה חֹסֶר חֵשֶׁק בָּאֳבָיְקְטִים ה'שְׁמוּעִים' וְהַ'לֹּא שְׁמוּעִים', בַּהֲנָאוֹת. אֵין שׁוּם עִכּוּב בָּזֶה.
★🔗
