אָמַר הָאָדוֹן הַמְבֹרָךְ (פֵּרוּשׁ עמ' 38.1) – הוֹי אַרְג'וּנָה! מֵאַיִן בָּאָה עָלֶיךָ רַכִּיכוּת הַלֵּב הַזֹּאת בְּשָׁעָה מְכֻרְעָה זוֹ? הִיא אֵינָהּ נֶחְמֶדֶת בְּעֵינֵי הַנְּדִיבִים, אֵינָהּ מוֹבִילָה לַגַּן־עֵדֶן, וְאֵינָהּ מְבִיאָה תִּפְאֶרֶת.
פֵּרוּשׁ:
2.2. בֵּאוּר – 'אַרְג'וּנָה' – הַכַּוָּנָה בִּכְנִיסָה בְּשֵׁמוֹ הִיא לְרַמֵּז שֶׁהוּא בַּעַל לֵב פְּנִימִי טָהוֹר וּבְלִי מוּם. לָכֵן, הוֹפָעַת הַטֻּמְאָה – רַכִּיכוּת הַלֵּב – בְּטִבְעוֹ הִיא סְתִירָה גְּמוּרָה. אִם כֵּן, מֵאַיִן זֹאת בָּאָה עָלָיו?
'מֵאַיִן רַכִּיכוּת לֵב זוֹ בְּשָׁעָה בִּלְתִּי רְאוּיָה כָּזֹאת?' – בְּהִתְפַּעֲלוּת אוֹמֵר הָאָדוֹן לְאַרְג'וּנָה: בְּשָׁעָה כָּזֹאת שֶׁל מִלְחָמָה, הָיָה צָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר בְּךָ אֹמֶץ וְהִתְלַהֲבוּת, אַךְ מֵאַיִן בָּאָה עָלֶיךָ רַכִּיכוּת לֵב זוֹ בְּעֵת לֹא עֵת?
הִתְפַּעֲלוּת מִתְעוֹרֶרֶת בִּשְׁנֵי דְּרָכִים – מֵחֹסֶר יְדִיעָה שֶׁל הָאָדָם עַצְמוֹ, וּכְדֵי לְעוֹרֵר אֶת זֻלָּתוֹ. דִּבּוּרוֹ שֶׁל הָאָדוֹן כָּאן בְּהִתְפַּעֲלוּת הוּא רַק כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת אַרְג'וּנָה, כְּדֵי שֶׁתְּשׁוּמַת לִבּוֹ שֶׁל אַרְג'וּנָה תִּפְּנֶה אֶל חוֹבָתוֹ. רֶמֶז הַמִּלָּה 'מֵאַיִן' הוּא שֶׁבְּיְסוֹדוֹ, פְּגָם זֶה בְּצוּרַת רַכִּיכוּת לֵב אֵינֶנּוּ בְּךָ (בְּעַצְמוּתְךָ הָאֲמִתִּית). הוּא פְּגָם מִקְרִי, לֹא פְּגָם קָבוּעַ.
רֶמֶז הַמִּלָּה 'בָּאָה עָלֶיךָ' הוּא שֶׁרַכִּיכוּת לֵב זֹאת לֹא רַק הוֹפִיעָה בְּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ וּבְדִבּוּרֶיךָ, אֶלָּא גַּם נִכְנְסָה אֶל מַעֲשֶׂיךָ. הִיא כִּסְּתָה עָלֶיךָ לְגַמְרֵי, וּבִגְלָלָהּ הִנַּחְתָּ אֶת קַשְׁתְּךָ וְחִצֶּיךָ וְיָשַׁבְתָּ בְּתוֹךְ הַמֶּרְכָּבָה.
'לֹא נֶחְמֶדֶת בְּעֵינֵי הַנְּדִיבִים' (פֵּרוּשׁ עמ' 38.2) – הָרְגָשׁוֹת הַמִּתְעוֹרְרִים בַּאֲנָשִׁים נְבוֹנִים וּנְדִיבִים הֵם רַק לְצֹרֶךְ תּוֹעַלְתָּם הָעַצְמִית. לָכֵן, בַּחֲצִי הַפָּסוּק הַשֵּׁנִי מַשְׁמִיעַ הָאָדוֹן תְּחִלָּה אֶת הַבִּיטּוּי הַנַּ"ל כְּדֵי לוֹמַר שֶׁרַכִּיכוּת הַלֵּב שֶׁהוֹפִיעָה בְּךָ אֵינָהּ מְקֻבֶּלֶת עַל יְדֵי אֲנָשִׁים נְדִיבִים. הַטַּעַם הוּא שֶׁבְּרַכִּיכוּת לֵב זוֹ שֶׁלְּךָ, אֵין כְּלָל הִתְיַחֲסוּת לְתוֹעַלְתְּךָ הָעַצְמִית. אֲנָשִׁים נְדִיבִים הַחֲפֵצִים בְּתוֹעֶלֶת שָׂמִים אֶת תּוֹעַלְתָּם כַּמַּטָּרָה בִּשְׁנֵי הָאֹפַנִּים – בְּמַעֲשֶׂה וּבִמְנִיעָה. רַכִּיכוּת לֵב לְגַבֵּי חוֹבָתָם אֵינָהּ מִתְעוֹרֶרֶת בָּהֶם. כָּל חוֹבָה שֶׁבָּאָה לִפְנֵיהֶם לְפִי הַנְּסִבּוֹת, הֵם מְקַיְּמִים אוֹתָהּ לְתֻמָּהּ וּבְהִתְלַהֲבוּת וּזְרִיזוּת לְצֹרֶךְ הַשָּׂגַת הַתּוֹעֶלֶת. הֵם אֵינָם נִתְפָּסִים לְרַכִּיכוּת לֵב כָּמוֹךָ וּמִתְרַפִּים מִמִּלְחָמָה אוֹ מִכָּל חוֹבָה אַחֶרֶת הַמֻּטֶּלֶת עֲלֵיהֶם. לָכֵן, הִרְפּוּת מֵחוֹבָה שֶׁבָּאָה בְּצוּרַת מִלְחָמָה אֵינָהּ תּוֹעֶלֶת לְךָ.
'לֹא תּוֹבִיל לַגַּן־עֵדֶן' – אֲפִלּוּ אִם אֵין מְשִׁימִים לֵב לְעִנְיַן הַתּוֹעֶלֶת וְרוֹאִים אֶת הַדָּבָר מִנְּקֻדַּת מַבָּט חָמְרִית, גַּן־עֵדֶן נֶחְשָׁב לְהַשָּׂגָה הָעֶלְיוֹנָה בָּעוֹלָם. אֲבָל רַכִּיכוּת לֵב זוֹ שֶׁלְּךָ אֵינָהּ מוֹבִילָה אַף הִיא לְגַן־עֵדֶן, כְּלוֹמַר שֶׁתּוֹצָאַת הִרְפּוּת מִמִּלְחָמָה מֵרַכִּיכוּת לֵב לֹא תּוּכַל לִהְיוֹת הַשָּׂגַת גַּן־עֵדֶן.
'לֹא תְּבִיאֵךְ תִּפְאָרֶת' – אֲפִלּוּ אִם הַמַּטָּרָה אֵינָהּ הַשָּׂגַת גַּן־עֵדֶן, אָדָם הַנֶּחְשָׁב לְטוֹב עוֹשֶׂה רַק אֶת הַמְּלָאכָה הַמְּבִיאָה תִּפְאֶרֶת בָּעוֹלָם. אֲבָל רַכִּיכוּת לֵב זוֹ שֶׁלְּךָ אֵינָהּ מְבִיאָה תִּפְאֶרֶת (שֵׁם טוֹב) בָּעוֹלָם הַזֶּה גַּם כֵּן; לְהֶפֶךְ, הִיא מְבִיאָה שֵׁם רַע. לָכֵן, הוֹפָעַת רַכִּיכוּת הַלֵּב בְּךָ הִיא בִּלְתִּי הוֹלֶמֶת לְגַמְרֵי.
כָּאן, בְּצִיּוּן הַסֵּדֶר 'לֹא נֶחְמֶדֶת בְּעֵינֵי הַנְּדִיבִים, לֹא תּוֹבִיל לַגַּן־עֵדֶן, וְלֹא תְּבִיאֵךְ תִּפְאָרֶת', רָמַז הָאָדוֹן עַל שְׁלֹשָׁה סוּגֵי אֲנָשִׁים: (1) הַחוֹשְׁבִים – חוֹפְשִׁים רַק בְּתוֹעֶלְתָּם הָעַצְמִית. מַטְּרָתָם, תַּכְלִיתָם הִיא תּוֹעֶלֶת בִּלְבַד. (2) הַצַּדִּיקִים – חוֹפְשִׁים בְּהַשָּׂגַת גַּן־עֵדֶן עַל יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים. הֵם רוֹאִים אֶת גַּן־עֵדֶן לְבַדּוֹ כְּעֶלְיוֹן וְשָׂמִים אֶת הַשָּׂגָתוֹ כְּתַכְלִית. (3) הַפְּשׁוּטִים – מְכַבְּדִים אֶת הָעוֹלָם לְבַדּוֹ. לָכֵן, הֵם חוֹפְשִׁים בִּתְפָאֶרֶת עַצְמִית בָּעוֹלָם וְרוֹאִים בִּתְפָאֶרֶת זוֹ לְבַדָּהּ כְּמַטָּרָה.
בְּצִיּוּן שְׁלֹשֶׁת הַבִּיטּוּיִים הַנַּ"ל, מַזְהִיר הָאָדוֹן אֶת אַרְג'וּנָה: נְקִישָׁה זוֹ שֶׁלְּךָ לֹא לְהִלָּחֵם אֵינָהּ תּוֹעֶלֶת לְהַשָּׂגַת מַטְּרוֹת הַחוֹשְׁבִים וְהַצַּדִּיקִים – תּוֹעֶלֶת וְגַן־עֵדֶן – וְגַם אֵינָהּ תּוֹעֶלֶת לְהַשָּׂגַת מַטְּרַת הַפְּשׁוּטִים – תִּפְאֶרֶת. לָכֵן, מֵחֹסֶר הֲבָנָה, נְקִישָׁתְךָ לֹא לְהִלָּחֵם הִיא שְׁפָלָה מְאֹד, שֶׁתָּבִיא לְךָ מַפָּלָה, תּוֹרִידְךָ לַגֵּיהִנּוֹם, וּתְבִיא עָלֶיךָ שֵׁם רַע.
חִבּוּר – אַחֲרֵי שֶׁרַכִּיכוּת לֵב הוֹפִיעָה, מַה יֵּעָשֶׂה כָּעֵת? כְּדֵי לְפָרֵק אֶת הַסְּפֵק הַזֶּה, אוֹמֵר הָאָדוֹן –
★🔗
