גם אם תחשב שהאני נולד תמיד ומת תמיד, הו בעל הזרוע הגדולה, לא ראוי לך להתאבל כך.

【פירוש מילים】अथ (Atha) - עכשיו, च (Cha) - ו, एनम् (Enam) - זה (העצמי), नित्यजातम् (Nityajatam) - נולד תמידית, नित्यम् (Nityam) - תמידית, वा (Va) - או, मन्यसे (Manyase) - אתה חושב, मृतम् (Mritam) - מת, तथापि (Tathapi) - גם אז, त्वम् (Tvam) - אתה, महाबाहो (Mahabaho) - הו בעל הזרועות החזקות, न (Na) - לא, एवम् (Evam) - כך, शोचितुम् (Shochitum) - להתאבל, अर्हसि (Arhasi) - עליך. 【פרשנות】האל קרישנה כאן, לצורך הטיעון, לוקח את ההנחה המקובלת. גם אם נניח שהעצמי נולד שוב ושוב בכל פעם שגוף בא לעולם, ומת שוב ושוב בכל פעם שהגוף מת, הו בעל הזרועות החזקות (ארג'ונה בעל גבורה וכוח רב), אינך צריך להתאבל כך, כי הלידה היא בלתי נמנעת למה שמת, והמוות הוא בלתי נמנע למה שנולד. זהו חוק הטבע הבלתי נמנע והבלתי מתפשר.

**2.26** הוֹ אַרְי־זְרוֹעַ! אִם תַּחְשֹׁב אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְלוּבֶּשֶׁת הַזֹּאת כִּתְמִידִית בִּילָדָה אוֹ כִּתְמִידִית בְּמִיתָה, גַּם אָז לֹא יָאֶה לְךָ לִדְאֹג כָּךְ. **פֵּרוּשׁ:** "וְאִם תַּחְשֹׁב... לֹא יָאֶה לְךָ לִדְאֹג" – הִנֵּה, הָאָדוֹן מַצִּיג נְקֻדַּת מַבָּט חֲלוּפִית בְּאָמְרוֹ "וְאִם" וּ"תַּחְשֹׁב". הוּא אוֹמֵר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָעִקָּר הַמְּקֻיָּם וְהַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית הִיא שֶׁהַנֶּפֶשׁ הַמְלוּבֶּשֶׁת אֵינָהּ כְּפוּפָה לְלֵידָה וּמִיתָה בְּשׁוּם עֵת (בְּהַגַוַד גִּיתָא 2.20), אַף עַל פִּי כֵן, גַּם אִם תְּקַבֵּל דֵּעָה הַהוֹפֶכֶת לְגַמְרֵי לָעִקָּר הַזֶּה – שֶׁהַנֶּפֶשׁ נוֹלֶדֶת תָּמִיד וּמֵתָה תָּמִיד – גַּם אָז לֹא יָאֶה לְךָ לִדְאֹג. הַטַּעַם הוּא: מִי שֶׁנּוֹלָד – בְּוַדַּאי יָמוּת, וּמִי שֶׁמֵּת – בְּוַדַּי יִוָּלֵד; חֹק זֶה אֵין לְהַמְנִיעוֹ. אִם נִזְרַע זֶרַע בָּאֲדָמָה, הוּא מִתְנַפֵּחַ וְנוֹבֵט, וְאוֹתוֹ נֵבֶט גּוֹדֵל לְאִטּוֹ וְנִהְיֶה לְעֵץ. אִם מַבִּיטִים בְּהַבְחָנָה דַּקָּה, הַאִם נִשְׁאַר אוֹתוֹ זֶרַע בְּצוּרָה אַחַת אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד? בָּאֲדָמָה, תְּחִלָּה הִשְׁלִיךְ אֶת צוּרָתוֹ הַקָּשָׁה וְנַעֲשָׂה רַךְ; אַחַר כָּךְ, בְּעָזְבוֹ אֶת הַצּוּרָה הָרַכָּה, נַעֲשָׂה לְנֵבֶט; לְאַחַר מִכֵּן, בְּעָזְבוֹ אֶת צוּרַת הַנֵּבֶט, נַעֲשָׂה לְעֵץ; וּבַסּוֹף, כְּשֶׁתַּמָּה תְּקוּפַת חַיָּיו, יָבֵשׁ. כָּךְ, הַזֶּרַע לֹא נִשְׁאַר בְּצוּרָה אַחַת אֲפִלּוּ רֶגַע; אֶלָּא הִשְׁתַּנָּה בְּכָל רֶגַע. אִם הַזֶּרַע הָיָה נִשְׁאָר בְּצוּרָה אַחַת אֲפִלּוּ רֶגַע, הֵיאַךְ הָיְתָה נִתֶּרֶת הַהִתְהַוּוּת עַד הִתְיַבְּשׁוּת הָעֵץ? הוּא עָזַב אֶת צוּרָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה – זוֹ הָיְתָה מִיתָתוֹ, וְקִבֵּל צוּרָה אַחֶרֶת – זוֹ הָיְתָה לֵידָתוֹ. כָּךְ הוּא נוֹלַד וָמֵת בְּכָל רֶגַע. הַגּוּף הַזֶּה הוּא כְּמוֹ אוֹתוֹ זֶרַע. בְּצוּרָה דַּקָּה מְאֹד, תָּא הַזֶּרַע הַזְּכָרִי הִתְאַחֵד עִם הַבֵּיצִית. הוּא גָּדֵל וְגָדֵל, נַעֲשָׂה לְצוּרַת יֶלֶד, וְאָז נוֹלַד. לְאַחַר הַלֵּידָה, גָּדַל, אַחַר כָּךְ הִתְדַּרְדֵּר, וּבַסּוֹף מֵת. כָּךְ, הַגּוּף לֹא נִשְׁאַר בְּצוּרָה אַחַת אֲפִלּוּ רֶגַע, אֶלָּא הִמְשִׁיךְ לְהִשְׁתַּנוֹת – כְּלוֹמַר, נוֹלַד וָמֵת בְּכָל רֶגַע. הָאָדוֹן אוֹמֵר שֶׁאֲפִלּוּ אִם תַּחְשֹׁב אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁבְּתוֹךְ הַגּוּף, כְּמוֹ הַגּוּף עַצְמוֹ, כִּכְפוּפָה תָּמִיד לְלֵידָה וּמִיתָה – גַּם אָז אֵין זֹאת עִלָּה לִדְאָגָה.