**3.27** כָּל הַפְּעֻלּוֹת מִתְבַּצְּעוֹת בְּכָל הָאֳפָנִים עַל־יְדֵי גּוּנֵי הַטֶּבַע הַחוּמְרִי. אֲבָל זֶה שֶׁשִּׂכְלוֹ מֻתְעֶה בַּאֲנִימִיּוּת (אַהַנְקָארָה) חוֹשֵׁב: "אֲנִי הוּא הָעוֹשֶׂה".
**פֵּרוּשׁ:** 'עַל־יְדֵי גּוּנֵי הַטֶּבַע הַחוּמְרִי מִתְבַּצְּעוֹת כָּל הַפְּעֻלּוֹת' – הַכֹּחַ הַמִּתְאַגֵּד מִמֶּנּוּ נוֹלָדִים גּוּפוֹת, עֵצִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, גּוֹדְלִים וְנִכְלִים; מִמֶּנּוּ נוֹבְעוֹת נְהָרוֹת כְּגַנְגָּא; בּוֹ מִתְחוֹלְלִים שִׁנּוּיִים בַּעֲצָמִים כְּבַיִת וְכַיּוֹצֵא – אוֹתוֹ כֹּחַ מִתְאַגֵּד בְּעַצְמוֹ הוּא הָאָחֲרַאי לְכָל פְּעֻלּוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם, כִּרְאִיָּה, שְׁמִיעָה, אֲכִילָה, שְׁתִיָּה וְכַיּוֹצֵא. אֲבָל הָאָדָם, מֻתְעֶה בַּאֲנִימִיּוּת וּמֵחֲמַת אִי־הַכָּרָה (אַבִידְיָא), מַפְרִיד אֶת הַפְּעֻלּוֹת הַנּוֹבְעוֹת מֵאוֹתוֹ כֹּחַ מִתְאַגֵּד אֶחָד לִשְׁתֵּי קַטְגוֹרִיּוֹת: הָאַחַת, פְּעֻלּוֹת מִתְבַּצְּעוֹת מֵאֲלֵיהֶן, כְּהִתְהַוּוּת הַגּוּף, עִכּוּל הַמָּזוֹן וְכַיּוֹצֵא; וְהַשְּׁנִיָּה, פְּעֻלּוֹת הַמִּתְבַּצְּעוֹת בְּמוּדָעוּת, כִּרְאִיָּה, דִּבּוּר, אֲכִילָה וְכַיּוֹצֵא. מֵחֲמַת אִי־הַכָּרָה, הָאָדָם מַחְשִׁיב אֶת הַפְּעֻלּוֹת הַמִּתְבַּצְּעוֹת בְּמוּדָעוּת כִּפְעֻלּוֹת הַנַּעֲשׂוֹת עַל־יָדוֹ.
הֵן הֵן תּוֹלְדוֹת הַטֶּבַע הַחוּמְרִי, גּוּנֵי הַטֶּבַע (סַטְוַה, רַגַ'ס וְטַמַס) מוֹלִידִים אֶת הַשֵּׂכֶל, הָאֲנִימִיּוּת (אַהַנְקָארָה), הַמֹּחַ, חֲמֵשֶׁת הַיְסוֹדוֹת הַגְּדוֹלִים, עֲשָׂרָה הָעֵינָיִם (הַחוּשִׁים) וַחֲמֵשֶׁת נוֹשְׂאֵי הַחוּשִׁים (צְלִיל וְכַיּוֹצֵא) – גַּם אֵלֶּה נִקְרָאִים גּוּנֵי הַטֶּבַע הַחוּמְרִי. בַּמִּלִּים הָאֵלֶּה שֶׁלְּמַעְלָה, מְבַאֵר הָאָדוֹן בְּבֵרוּר שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת (בֵּין קִבּוּצִיּוֹת בֵּין יְחִידִיּוֹת) מִתְבַּצְּעוֹת רַק עַל־יְדֵי גּוּנֵי הַטֶּבַע הַחוּמְרִי, וְלֹא עַל־יְדֵי הָאָטְמָן (הַעַצְמִי).
'זֶה שֶׁשִּׂכְלוֹ מֻתְעֶה בַּאֲנִימִיּוּת' – 'אֲנִימִיּוּת' (אַהַנְקָארָה) הִיא שִׁנּוּי (וְרִיטִי) שֶׁל הַכְּלִי הַפְּנִימִי (אַנְטַהְקַרַנָה). הָאָטְמָן (סְוַרוּפַּה) הוּא יוֹדֵעַ שִׁנּוּי זֶה. אֲבָל מֵחֲמַת טָעוּת, כְּשֶׁמַּזְהֶה אֶת הָאָטְמָן עִם אוֹתוֹ שִׁנּוּי, כְּלוֹמַר טוֹעֶה וְסוֹבֵר שֶׁאוֹתוֹ שִׁנּוּי בְּעַצְמוֹ הוּא טִבְעוֹ שֶׁלּוֹ, אָדָם כָּזֶה נִקְרָא 'זֶה שֶׁשִּׂכְלוֹ מֻתְעֶה'.
כְּשֵׁם שֶׁהַגּוּף הוּא 'זֶה' (אִידַם), כָּךְ גַּם אֲנִימִיּוּת הִיא 'זֶה' (אִידַם). 'זֶה' לְעוֹלָם לֹא יוּכַל לִהְיוֹת 'אֲנִי' (אַהַם) – זוֹ הַתְּכוּנָה. כְּשֶׁאָדָם, מֵחֲמַת טָעוּת, טוֹעֶה וְסוֹבֵר שֶׁ'זֶה' הוּא 'אֲנִי', כְּלוֹמַר מְקַבֵּל אֶת 'זֶה' כְּ'אֲנִי', אָז הוּא נִקְרָא 'זֶה שֶׁשִּׂכְלוֹ מֻתְעֶה בַּאֲנִימִיּוּת'. אֲנִימִיּוּת מֻטְעֵית זוֹ אֵינָהּ נִכְחֶדֶת בְּמַאֲמָץ; כִּי אֲנִימִיּוּת נִשְׁאֶרֶת גַּם בְּעֵת מַאֲמָץ. אֲנִימִיּוּת מֻטְעֵית זוֹ נִכְחֶדֶת – עַל־יְדֵי אִי־קַבָּלָה, כְּלוֹמַר עַל־יְדֵי 'לֹא לְהַחְשִׁיב כָּךְ'.
**נְקֻדָּה מְיֻחֶדֶת:** 'אֲנִי' הוּא מִשְׁנֵי סוּגִים: (1) 'אֲנִי' מַמָּשִׁי (מַעֲמָדִי) (לְמָשָׁל, אֲנִי הוּא – קִיּוּם לְבַד). (2) 'אֲנִי' בִּלְתִּי מַמָּשִׁי (מֻטְעֶה) (לְמָשָׁל, אֲנִי הַגּוּף). הָאֲנִי הַמַּמָּשִׁי הוּא טִבְעִי וְנִצְחִי, וְהָאֲנִי הַבִּלְתִּי מַמָּשִׁי הוּא בִּלְתִּי טִבְעִי וְאֵינֶנּוּ נִצְחִי. לָכֵן, הָאֲנִי הַמַּמָּשִׁי יָכוֹל לְהִשָּׁכַּח, אֲבָל אֵינֶנּוּ יָכוֹל לְהִשָּׁמֵד; וְהָאֲנִי הַבִּלְתִּי מַמָּשִׁי יָכוֹל לְהִתְקַבֵּל (לְהֵחָשֵׁב), אֲבָל אֵינֶנּוּ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם. הַטָּעוּת שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה הִיא שֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ אֶת הָאֲנִי הַמַּמָּשִׁי (אֶת טִבְעוֹ הָאֲמִתִּי) וּמְקַבֵּל אֶת הָאֲנִי הַבִּלְתִּי מַמָּשִׁי (אֲנִי הַגּוּף) כַּאֲמִתִּי.
'חוֹשֵׁב: "אֲנִי הוּא הָעוֹשֶׂה"' – אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִתְבַּצְּעוֹת בְּכָל הָאֳפָנִים רַק עַל־יְדֵי גּוּנֵי הַטֶּבַע הַחוּמְרִי, עֲדַיִן, הָאָדָם הַבּוּר שֶׁשִּׂכְלוֹ מֻתְעֶה בַּאֲנִימִיּוּת מַחְשִׁיב אֶת עַצְמוֹ לְעוֹשֶׂה שֶׁל כַּמָּה פְּעֻלּוֹת. הַסִּבָּה הִיא שֶׁהוּא מְקַבֵּל אֶת הָאֲנִימִיּוּת בְּעַצְמָהּ כְּטִבְעוֹ. בִּגְלַל אֲנִימִיּוּת, הָאָדָם מַטִּיל 'אֲנִיּוּת' עַל הַגּוּף, הֶחָשִׁים, הַמֹּחַ וְכַיּוֹצֵא, וּמַחְשִׁיב אֶת עַצְמוֹ לְעוֹשֶׂה שֶׁל פְּעֻלּוֹתֵיהֶם. תְּפִיסָה מֻטְעֵית זוֹ נִתְקַבְּלָה עַל־יְדֵי הָאָדָם בְּעַצְמוֹ; לָכֵן, רַק הוּא בְּעַצְמוֹ יָכוֹל לְהָסִירָהּ. הָאֶמְצָעִי לְהָסִירָהּ הוּא – לֹא לְקַבְּלָהּ, אַחֲרֵי הֶבְדֵּל וּמַחֲשָׁבָה הֲגוּנִים; כִּי תְּפִיסָה נִכְרֶתֶת רַק עַל־יְדֵי תְּפִיסָה.
יֵשׁ 'עֲשִׂיָּה', וְיֵשׁ 'הֶפְסֵק מֵעֲשִׂיָּה'. כְּשֵׁם שֶׁ'עֲשִׂיָּה' הִיא פְּעֻלָּה, כָּךְ גַּם 'הֶפְסֵק מֵעֲשִׂיָּה' הִיא פְּעֻלָּה. שֵׁנָה, יְקִיצָה, יְשִׁיבָה, הֲלִיכָה, הֱיוֹת בְּסַמָּאדְהִי – הַכֹּל הֵן פְּעֻלּוֹת. פְּעֻלָּה כְּשֶׁלָּהּ מִתְחוֹלֶלֶת בַּטֶּבַע הַחוּמְרִי. בָּאָטְמָן (טִבְעוֹ הַמַּדֵּעַ), אֵין לֹא עֲשִׂיָּה וְלֹא הֶפְסֵק מֵעֲשִׂיָּה; כִּי הוּא מִלְּמַעְלָה לִשְׁנֵיהֶם. הוּא חָסַר פְּעֻלָּה וּמֵאִיר אֶת הַכֹּל. אִלּוּ הָיְתָה פְּעֻלָּה גַּם בָּאָטְמָן, כֵּיצַד יוּכַל הוּא לִהְיוֹת יוֹדֵעַ הַפְּעֻלָּה (פְּעֻלּוֹת שֶׁהֵן שִׁנּוּיִים בַּגּוּף וְכַיּוֹצֵא)? עֲשִׂיָּה וְהֶפְסֵק מֵעֲשִׂיָּה מִתְחוֹלְלִים בַּמָּקוֹם שֶׁ'אֲנִי' (אַהַם) שׁוֹכֵן. כְּשֶׁ'אֲנִי' אֵינֶנּוּ נִמְצָא, שׁוּם קֶשֶׁר עִם פְּעֻלָּה לֹא נִשְׁאָר. מַעֲמָדוֹ הַטִּבְעִי שֶׁל כָּל בְּנֵי הָאָדָם הוּא בְּאוֹתוֹ עֶקְרוֹן חָסַר פְּעֻלָּה (טִבְעוֹ הָאֲמִתִּי), שֶׁעַל־יָדוֹ מוּאָרִים גַּם עֲשִׂיָּה וְגַם הֶפְסֵק מֵעֲשִׂיָּה. אֲבָל מֵחֲמַת 'אֲנִי', הָאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ קֶשֶׁר עִם הַפְּעֻלּוֹת הַמִּתְחוֹלְלוֹת בַּטֶּבַע הַחוּמְרִי. הַקֶּשֶׁר הַמֻּטְעֶה עִם הַטֶּבַע הַחוּמְרִי (הַדּוֹמֵם) הוּא הַנִּקְרָא 'אֲנִי'.
**נְקֻדָּה מְיֻחֶדֶת:** כְּשֵׁם שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁהַגַּל הוּא חֵלֶק מִן הָאוֹקְיָנוֹס, יֵשׁ זֶהוּת מִינִית בֵּין הַגַּל לָאוֹקְיָנוֹס – כְּלוֹמַר הָאוֹקְיָנוֹס שַׁיָּךְ לְאוֹתוֹ מִין כְּמוֹ הַגַּל – כָּךְ מִפְּנֵי שֶׁהַגּוּף הוּא חֵלֶק מִן הָעוֹלָם, יֵשׁ זֶהוּת מִינִית בֵּין הַגּוּף לָעוֹלָם. הָאָדָם אֵינֶנּוּ מַחְשִׁיב אֶת הָעוֹלָם כְּ'אֲנִי', אֲבָל מֵחֲמַת טָעוּת, הוּא מַחְשִׁיב אֶת הַגּוּף כְּ'אֲנִי'.
כְּשֵׁם שֶׁלְּלֹא הָאוֹקְיָנוֹס, אֵין לַגַּל קִיּוּם מְשֻׁלָּח מִשֶּׁלּוֹ, כָּךְ לְלֹא הָעוֹלָם, אֵין לַגּוּף קִיּוּם מִשֶּׁלּוֹ. אֲבָל כְּשֶׁאָדָם שֶׁשִּׂכְלוֹ מֻתְעֶה בַּאֲנִימִיּוּת מְקַבֵּל אֶת הַגּוּף כְּ'אֲנִי' (כְּטִבְעוֹ), אָז מִינֵי תַּאֲווֹת שׁוֹנוֹת מַתְחִילוֹת לְהִוָּלֵד בּוֹ; כְּגוֹן – שֶׁאַשִּׂיג עֲצָמִים כְּאִשָּׁה, בֵּן, עֹשֶׁר וְכַיּוֹצֵא; שֶׁיַּחְשְׁבוּ טוֹב עָלַי, יְכַבְּדוּנִי, יִפְעֲלוּ לְפִי רְצוֹנִי וְכַיּוֹצֵא. אֵין עוֹלֶה עַל דַּעְתּוֹ אֲפִלּוּ שֶׁבְּקַבָּלַת הַגּוּף כְּטִבְעוֹ, הוּא כְּבָר אָסוּר; עַכְשָׁו, בְּטִפּוּחַ תַּאֲווֹת, הוּא מַגְדִּיל אֶת הָאִסּוּר – צוֹלֵל עַצְמוֹ לְצָרָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה.
בִּתְקוּפַת הַתִּרְגּוּל הָרוּחָנִי, אֲפִלּוּ כְּשֶׁלַּמִּתְאַמֵּן אֵין אֶת הַחֲוָיָה שֶׁ'אֲנִי (הָאָטְמָן) הוּא לְגַמְרֵי מִלְּמַעְלָה לְגוּנֵי הַטֶּבַע הַחוּמְרִי', אִם הוּא מְקַבֵּל זֹאת כַּאֲמִתִּי, אָז הוּא מַשִּׂיג אוֹתָהּ חֲוָיָה מַמָּשׁ. כָּךְ, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה אָסוּר בְּקַבָּלַת תְּפִיסָה כָּזְבִּית, כָּךְ בְּקַבָּלַת הַתְּפִיסָה הַנְּכוֹנָה, הוּא נִתְרַפֵּא; כִּי תְּפִיסָה מְקֻבֶּלֶת נִכְחֶדֶת עַל־יְדֵי אִי־קַבָּלָתָהּ – זוֹ הַתְּכוּנָה. נְקֻדָּה זוֹ בְּעַצְמָהּ נִגְלֵית עַל־יְדֵי הָאָדוֹן בְּפָסוּק הַשְּׁמִינִי שֶׁל הַפֶּרֶק הַחֲמִישִׁי, עַל־יְדֵי הַמִּלָּה 'מַנְיֶטָא' (יַחְשׁוֹב) בַּמִּלִּים 'נָאִיבַה קִינְצִ'יטּ קַרוֹמִיתִי יוּקְטוֹ מַנְיֶטָא תַּתְּוַוִית' – כְּלוֹמַר, לְהַשְׁמִיד תְּפִיסָה בִּלְתִּי מַמָּשִׁית זוֹ שֶׁל 'אֲנִי הוּא הָעוֹשֶׂה', צָרִיךְ לְקַבֵּל אֶת הַתְּפִיסָה הַמַּמָּשִׁית שֶׁ'אֵינֶנִּי עוֹשֶׂה כְּלוּם'. תְּפִיסוֹת כָּזְבִּיּוֹת כְּ'אֲנִי הַגּוּף; אֲנִי הָעוֹשֶׂה' נַעֲשׂוֹת גַּם כֵּן כָּל כָּךְ חֲזָקוֹת עַד שֶׁנִּרְאוֹת קָשׁוֹת לְהִפָּרֵד מֵהֶן; אָז, כֵּיצַד תְּפִיסוֹת אֲמִתִּיּוֹת כְּ'אֵינֶנִּי הַגּוּף; אֲנִי חָסַר פְּעֻלָּה' לֹא תִּהְיֶינָה חֲזָקוֹת? וּכְשֶׁהֵן נַעֲשׂוֹת חֲזָקוֹת, כֵּיצַד תֹּאבַדְנָה לְעוֹלָם?
★🔗
