1.21. הסבר – "הו אַצְ'יוּטַה, הַצֵּב אֶת מֶרְכַּבְתִּי בֵּין שְׁתֵּי הַצְּבָאוֹת" – שְׁתֵּי הַצְּבָאוֹת עָמְדוּ זוֹ מוּל זוֹ עַמְדוּת קְרָב. הַמֶּרְחָק בֵּינֵיהֶן הָיָה כָּזֶה שֶׁצָּבָא אֶחָד יָכוֹל לִירוֹת חִצִּים וְכֵלֵי נֶשֶׁק אֶל הַשֵּׁנִי. הַנְּקֻדָּה הַמֶּרְכָּזִית בֵּין שְׁתֵּי הַצְּבָאוֹת הָיְתָה מֶרְכָּזִית מִשְּׁנֵי הֶקְשֵׁרִים: (1) מֶרְכַּז הָרֹחַב שֶׁבּוֹ עָרְכוּ הַצְּבָאוֹת, וְ(2) הַנְּקֻדָּה הַמֶּרְכָּזִית בֵּין שְׁתֵּי הַצְּבָאוֹת, מָקוֹם שֶׁבּוֹ צְבָא קוּרָווֹת עוֹמֵד בְּמֶרְחָק זְהֶה לָזֶה שֶׁל צְבָא פָּנְדָּווֹת. אַרְג'וּנָה מְבַקֵּשׁ מֵהָאָדוֹן לְהַצִּיב אֶת הַמֶּרְכָּבָה בְּנָקֻדָּה מֶרְכָּזִית כָּזֹאת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִצְפּוֹת בִּקְלוּת בִּשְׁתֵּי הַצְּבָאוֹת.
הַבִּטּוּי "בֵּין שְׁתֵּי הַצְּבָאוֹת" מוֹפִיעַ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּגִּיתָא: כָּאן (1.21), בְּפָסוּק עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּפֶרֶק זֶה (1.24), וּבְפָסוּק עֲשָׂרָה בַּפֶּרֶק הַשֵּׁנִי (2.10). הַמַּשְׁמָעוּת בְּהוֹפָעָתוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִיא שֶׁתְּחִלָּה, אַרְג'וּנָה, בִּגְבוּרָה, מְצַוֶּה לְהַצִּיב אֶת מֶרְכַּבְתּוֹ בֵּין שְׁתֵּי הַצְּבָאוֹת (1.21). אַחַר כָּךְ, הָאָדוֹן, אַחֲרֵי שֶׁהִצִּיב אֶת הַמֶּרְכָּבָה בֵּין שְׁתֵּי הַצְּבָאוֹת, מְצַוֶּה עָלָיו לְהַבִּיט בַּקּוּרוּס (1.24). וּבְסוֹף הַדֶּרֶךְ, בֵּין שְׁתֵּי הַצְּבָאוֹת, מַעֲבִיר הָאָדוֹן אֶת תּוֹרַת הַגִּיתָא הָעֶלְיוֹנָה לְאַרְג'וּנָה הַמֻּכֶּה בְּיָגוֹן (2.10). כָּךְ שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיְתָה לְאַרְג'וּנָה גְּבוּרָה; אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁרָאָה אֶת קְרוֹבָיו, נִתְעוֹרְרָה בּוֹ נְטִיָּה לְהִמָּנַע מִלְּהִלָּחֵם מִתּוֹךְ הִתְקַשְּׁרוּת; וּבַסּוֹף, קִבֵּל אֶת תּוֹרַת הַגִּיתָא הָעֶלְיוֹנָה מֵהָאָדוֹן, שֶׁהֶעֱבִירָה מִמֶּנּוּ אֶת תַּעֲתּוּעָיו. מִכָּאן מַשְׁמָעוּת: בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָדָם מְמֻקָּם וּבְכָל נְסִבּוֹתָיו, יְכוֹלֶה הוּא לְהִשָּׁאֵר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם מַמָּשׁ, לְהַפְכִּיחַ אֶת הַמַּצָּב הַקַּיָּם לְתוֹעֶלֶת, לִפְעוֹל מִבְּלִי תַּאֲוָה, וְלְהַשִּׂיג אֶת הָעֶלְיוֹן. כִּי הָאָדוֹן הָעֶלְיוֹן נִשְׁאָר תָּמִיד זְהֶה בְּכָל הַנְּסִבּוֹת.
"עַד אֲשֶׁר אֶתְבּוֹנֵן בְּאֵלֶּה... בְּמַעֲרָכָה זוֹ" – לְכַמָּה זְמַן יֵעָצֵר הַמֶּרְכָּבָה בֵּין שְׁתֵּי הַצְּבָאוֹת? בְּנוֹגֵעַ לָזֶה, אוֹמֵר אַרְג'וּנָה: "הַנַּח לַמֶּרְכָּבָה לַעֲמוֹד שָׁם עַד אֲשֶׁר רָאִיתִי אֶת כָּל הַמְּלָכִים הָהֵם אֲשֶׁר בָּאוּ חֲמוּדֵי מִלְחָמָה וְעוֹמְדִים בְּצְבָא קוּרָווֹת עִם חֵילוֹתֵיהֶם. בְּמַעֲרָכָה זוֹ, עִם מִי עָלַי לְהִלָּחֵם? אֶרְאֶה אֶת כֻּלָּם – מִי מֵהֶם שָׁוֶה לִי בְּכֹחַ, מִי נָחוּת מִמֶּנִּי, וּמִי עֶלְיוֹן עָלַי."
כָּאן, בְּמִלַּת "חֲמוּדֵי מִלְחָמָה", אוֹמֵר אַרְג'וּנָה: "הָיִינוּ מְהַרְהֲרִים עַל שָׁלוֹם, אַךְ הֵם לֹא קִבְּלוּ אֶת הַהַצָּעָה לְשָׁלוֹם כִּי בְּלִבָּם חוֹמֶדֶת תַּאֲוָה עַזָּה יוֹתֵר לְמִלְחָמָה. לָכֵן, אֶרְאֶה אוֹתָם – בְּאֵיזֶה כֹּחַ הֵם מְטַפְּחִים אֶת הַחֵפֶץ לְהִלָּחֵם?"
★🔗