הו קשווה! אני רואה גם סימנים רעים ואיני רואה כל טוב בהריגת קרוביי בקרב.

פירוש המילים: निमित्तानि (Nimittani) - סימנים, च (cha) - ו, पश्यामि (pashyami) - אני רואה, विपरीतानि (viparitani) - הפוכים, केशव (Keshava) - הו קשאווה, न (na) - לא, च (cha) - ו, श्रेयः (shreyah) - טוב, अनुपश्यामि (anupashyami) - אני רואה, हत्वा (hatva) - על ידי הריגה, स्वजनम् (svajanam) - קרוביי, आहवे (ahave) - בקרב. פרשנות: קשאווה פירושו זה שיש לו שיער יפה ושופע. ארג'ונה רואה סימנים רעים ואינו מוצא שום טוב בהריגת קרוביו בקרב.

"הוֹ קֶשָׁוָה! אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָאוֹתוֹת כְּרָעִים, וְאֵינֶנִּי צוֹפֶה כָּל טוֹב בַּהֲרֹג אֶת קְרוֹבַי בַּקְרָב." בֵּאוּר – "הוֹ קֶשָׁוָה! אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָאוֹתוֹת כְּרָעִים." כַּוָּנָתוֹ: כָּל שֶׁהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב (שִׂמְחָה) גְּדוֹלָה יוֹתֵר בִּתְחִלַּת כָּל מַעֲשֶׂה, כָּךְ אוֹתָהּ הִתְלַהֲבוּת מְבִיאָה לְהַצְלָחָתוֹ. אַךְ אִם הַהִתְלַהֲבוּת נִשְׁבֶּרֶת מִבְּרֵאשִׁית, אִם הָרָצוֹן וְהַבִּינָה שֶׁבַּלֵּב אֵינָם אֵיתָנִים, אֲזַי תּוֹצָאוֹת הַמַּעֲשֶׂה אֵינָם טוֹבוֹת. בְּרוּחַ זוֹ אוֹמֵר אַרְג'וּנָה כִּי הַסִּימָנִים הַמִּתְרַחֲשִׁים כָּעֵת בְּגוּפִי – הָרְפָיוֹן בָּאֵיבָרִים, הָרַעַד, יְבֵשׁוּת הַפֶּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם – גַּם אוֹתוֹת אֵלֶּה הַפְּנִימִיִּים אֵינָם מַבְשְׂרִים טוֹב. לְבַד מִזֶּה, הָאוֹתוֹת שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ מִקֶּדֶם – כְּמוֹ כּוֹכְבֵי מָטָר הַנּוֹפְלִים מִן הַשָּׁמַיִם, לִיקּוּיֵי מְאוֹרוֹת שֶׁלֹּא בְּעִתָּם, רְעִידוֹת אֲדָמָה, חַיּוֹת וְעוֹפוֹת הַמַּשְׁמִיעִים קוֹלוֹת מְפַחֲדִים, הַכֶּתֶם הָאָפֵל עַל הַלְּבָנָה הַנִּרְאֶה כְּמִתְעַמְעֵם, גֶּשֶׁם דָּם מֵעָנָן וְכַיּוֹצֵא – גַּם אֵלֶּה לֹא הָיוּ מַבְשְׂרֵי טוֹב. לְכָךְ, כַּאֲשֶׁר אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בִּשְׁנֵי סוּגֵי הָאוֹתוֹת הָאֵלֶּה – בַּהוֹוִים וּבַקּוֹדְמִים – שְׁנֵיהֶם נִרְאִים לִי כְּרָעִים, כְּלוֹמַר, מַרְמִיזִים עַל אָסוֹן הַמִּתְקָרֵב. "וְאֵינֶנִּי צוֹפֶה כָּל טוֹב בַּהֲרֹג אֶת קְרוֹבַי בַּקְרָב." – אֵין כָּל תִּקְוָה לְכָל רֶוַח בִּרְצִיחַת קְרוֹבֵינוּ בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת. בְּתוֹצָאוֹת מִלְחָמָה זוֹ, לֹא הָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא הָעוֹלָם הַבָּא נִרְאִים מוֹעִילִים לָנוּ. הַטַּעַם הוּא שֶׁמַּשְׁחִית מִשְׁפַּחְתּוֹ נִהְיֶה חוֹטֵא גָּמוּר. לְכָךְ, בְּהַשְׁמָדַת הַמִּשְׁפָּחָה נְקַבֵּל רַק חֵטְא, שֶׁיּוֹבִיל לְהַגָּעַת הַגֵּיהִנּוֹם. בַּפָּסוּק זֶה, דֶּרֶךְ שְׁתֵּי הַאֲמָרוֹת – "אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָאוֹתוֹת" וְ"אֵינֶנִּי צוֹפֶה כָּל טוֹב" – מְבַקֵּשׁ אַרְג'וּנָה לוֹמַר כִּי בֵּין אִם אֲצַפֶּה בָּאוֹתוֹת וּבֵין אִם אָעֲרֹךְ הִרְהוּר מִשֶּׁלִּי, בְּכָל אֹפֶן תְּחִלַּת מִלְחָמָה זוֹ וְתוֹצְאוֹתֶיהָ אֵינָם נִרְאִים מוֹעִילִים לָנוּ אוֹ לָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ. קֶשֶׁר – בַּפָּסוּק הַבָּא, אַרְג'וּנָה מְבַטֵּא אֶת סֵרוּבוֹ לְהַשִּׂיג נִצָּחוֹן הַנִּרְאֶה כְּלֹא מְבֹרָךְ, שֶׁהֲרֵי הוּא לֹא מַרְאֶה לֹא אוֹתוֹת מְבֹרָכִים וְלֹא כָּל טוֹב.