כאשר המשפחה נהרסת, חובות המשפחה הנצחיים אובדים. וכאשר החובה נהרסת, אי־הצדק מציף את כל המשפחה.
פירוש: "כאשר המשפחה נהרסת, חובות המשפחה הנצחיים אובדים" – כאשר מתרחשת מלחמה, יש השמדה (התמעטות) של המשפחה (השושלת). מראשית היווסדה של משפחה, גם חובות המשפחה, כלומר מסורותיה הקדושות, מנהגיה המקודשים וקודי ההתנהגות שלה, עוברים מדור לדור. אולם כאשר המשפחה נהרסת, גם החובות שתמיד שכנו במשפחה נהרסים. כלומר, הטקסים והפולחנים השונים על פי הכתובים, המקודשים, המתבצעים בעת הלידה, בעת הסמכות לדו־ילודים, בעת הנישואין, בעת המוות ואחרי המוות – המועילים הן לנשמות החיות והן לנשמות המתות בעולם הזה ובעולם הבא – אובדים. הסיבה היא שכאשר המשפחה עצמה נכחדת, על מי יישענו החובות התלויים במשפחה?
"וכאשר החובה נהרסת, אי־הצדק מציף את כל המשפחה" – כאשר קודי ההתנהגות המקודשים והמנהגים המקודשים של המשפחה נהרסים, אז אי־עמידה בחובה ופעולה בניגוד לחובה – כלומר, אי־ביצוע מעשים שצריכים להיעשות וביצוע מעשים שלא צריכים להיעשות – אי־צדק זה מציף את כל המשפחה, כלומר אי־הצדק חודר לכל המשפחה.
כעת עולה כאן ספק: כאשר המשפחה נהרסת ומפסיקה להתקיים, את מי יציף אי־הצדק? התשובה היא זו: הגברים הכשירים ללחימה נהרגים במלחמה; אולם אלה שאינם כשירים לקרב, כמו הילדים והנשים שנשארים מאחור, מוצפים באי־צדק. הסיבה היא שכאשר גברים בעלי ידע וניסיון בנשק, בכתובים, בהתנהלות עולמית וכו', אובדים במלחמה, אז לא נשאר מי שייתן הדרכה ראויה לנותרים בחיים או שינהל אותם. כתוצאה מכך, בשל חוסר ידע בקודים ובהתנהגות ראויה, הם מתחילים לפעול באופן שרירותי – כלומר, הם אינם מבצעים מעשים שצריכים להיעשות ומתחילים לבצע מעשים שלא צריכים להיעשות. לכן, אי־צדק מתפשט ביניהם.
★🔗
