BG 2.21 — סאנקהיה יוגה
BG 2.21📚 Go to Chapter 2
वेदाविनाशिनंनित्यंएनमजमव्ययम्|कथंपुरुषःपार्थकंघातयतिहन्तिकम्||२-२१||
וֵדָבִנָשִׁנַם נִטְיַם יַה אֵנַמַגַ׳מַבְיַיַם | כַּטַם סַה פֻּרֻשַׁהּ פָּרְטַה כַּם גָטַיַטִה הַנְטִה כַּם ||2-21||
वेदाविनाशिनं: knows | नित्यं: eternal | य: who | एनमजमव्ययम्: this (Self) | कथं: how | स: he (that) | पुरुषः: man | पार्थ: O Partha (son of Pritha) | कं: whom | घातयति: causes to be slain | हन्ति: kills | कम्: whom
GitaCentral עברית
הו פַּרְתָּה! מי שיודע את העצמי הזה כבלתי ניתן להשמדה, נצחי ובלתי מתכלה, איך יוכל לגרום למותו של מישהו או להרוג מישהו?
🙋 עברית Commentary
משמעות המילים: वेद (Veda) - היודע, अविनाशिनम् (Avinashinam) - בלתי ניתן להשמדה, नित्यम् (Nityam) - נצחי, यः (Yah) - מי, एनम् (Enam) - עצמי זה, अजम् (Ajam) - לא נולד, अव्ययम् (Avyayam) - בלתי נדלה, कथम् (Katham) - איך, सः (Sah) - הוא, पुरुषः (Purushah) - אדם, पार्थ (Partha) - הו ארג'ונה, कम् (Kam) - את מי, घातयति (Ghatayati) - גורם להרוג, हन्ति (Hanti) - הורג. פרשנות: החכם המואר שמכיר את העצמי הבלתי משתנה והבלתי ניתן להשמדה דרך חוויה רוחנית ישירה (Anubhava), אינו יכול לבצע את פעולת ההריגה. הוא גם לא יכול לגרום לאחר להרוג.
English
Swami Gambirananda
Swami Adidevananda
Hindi
Swami Ramsukhdas
Sanskrit
Sri Ramanuja
Sri Madhavacharya
Sri Anandgiri
Sri Jayatirtha
Sri Abhinav Gupta
Sri Madhusudan Saraswati
Sri Sridhara Swami
Sri Dhanpati
Vedantadeshikacharya Venkatanatha
Sri Purushottamji
Sri Neelkanth
Sri Vallabhacharya
Detailed Commentary
**2.21. בֶּן פְּרִיתָּה, הֵאֵיךְ יוּכַל אִישׁ זֶה, הַמַּכִּיר אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְּלוּבֶּשֶׁת הַזֹּאת כְּבִלְתִּי נִשְׁחֶתֶת, נִצְחִית, לֹא נוֹלָדָה וּבִלְתִּי מִשְׁתַּנָּה, לִהֲרֹג מִישֶׁהוּ אוֹ לִגְרֹם לְמִישֶׁהוּ לְהֵהָרֵג?** **פֵּרוּשׁ:** הַכַּוָּנָה הִיא — "וֶדָוִינָאשִׁינַם... גְּהָאטַיַתִי הַנְתִי קַם" — מִי שֶׁמַּשִּׂיג בֶּאֱמֶת כִּי נֶפֶשׁ זוֹ הַמְּלוּבֶּשֶׁת אֵינָהּ נִשְׁחֶתֶת לְעוֹלָם, אֵינָהּ עוֹבֶרֶת כָּל שִׁינּוּי, לֹא נוֹלָדָה לְעוֹלָם וְאֵינָהּ סוֹבֶלֶת כָּל סוּג שֶׁל הִתְמוֹעֲטוּת — הֵאֵיךְ יוּכַל אָדָם כָּזֶה לִהֲרֹג מִישֶׁהוּ אוֹ לִגְרֹם לְמִישֶׁהוּ לְהֵהָרֵג? כְּלוֹמַר, אָדָם כָּזֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת נָטוּי לַהֲרֹג אֲחֵרִים אוֹ לִגְרֹם לַהֲרִיגַת אֲחֵרִים. הוּא לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת לֹא הַפּוֹעֵל שֶׁל כָּל פְּעֻלָּה וְלֹא הַמְּיַזֵּם שֶׁל כָּל פְּעֻלָּה. כָּאן, בְּתֵאוּר הַנֶּפֶשׁ הַמְּלוּבֶּשֶׁת כְּבִלְתִּי נִשְׁחֶתֶת, נִצְחִית, לֹא נוֹלָדָה וּבִלְתִּי מִשְׁתַּנָּה, שָׁלַל הָאָדוֹן אֶת כָּל שֵׁשׁ הֲוָיוֹת הַשִּׁינּוּי (וִיקָארָס) שֶׁבָּהּ. לְמָשָׁל, בְּכִנּוּיָהּ "בִּלְתִּי נִשְׁחֶתֶת", נִשְׁלֶלֶת הֲוַת הַשִּׁינּוּי בְּצוּרַת הַמָּוֶת; בְּ"נִצְחִית", נִשְׁלֶלֶת הֲוַת הַשִּׁינּוּי שֶׁל מַצָּבִים מִשְׁתַּנִּים וְגִדּוּל; בְּ"לֹא נוֹלָדָה", נִשְׁלֶלֶת הֲוַת הַשִּׁינּוּי שֶׁל לֵידָה וּמַצַּב הַהִתְקַיְּמוּת שֶׁאַחֲרֶיהָ; וּבְ"בִלְתִּי מִשְׁתַּנָּה", נִשְׁלֶלֶת הֲוַת הַשִּׁינּוּי שֶׁל הִתְבַּלּוּת. בַּנֶּפֶשׁ הַמְּלוּבֶּשֶׁת, לֹא מִתְרַחֶשֶׁת הַקְּטַנָּה שֶׁבַּהֲוָיוֹת הַשִּׁינּוּי בִּגְלַל כָּל פְּעֻלָּה. אִם כַּוָּנַת הָאָדוֹן בַּבִּטּוּאִים "נָה הַנְיַתֵה הַנְיַמָּאנֵה שָׁרִירֵה" (הִיא אֵינָהּ נֶהֱרֶגֶת בְּעֵת שֶׁהַגּוּף נֶהֱרָג) וּ"קַם גְּהָאטַיַתִי הַנְתִי קַם" (לִהֲרֹג מִישֶׁהוּ אוֹ לִגְרֹם לְמִישֶׁהוּ לְהֵהָרֵג) הָיְתָה רַק לִשְׁלֹל אֶת הֱיוֹת הַנֶּפֶשׁ לְפוֹעֵל אוֹ לְנִשְׁפָּע בְּפְּעֻלָּה, אִם כֵּן לָמָּה לְדַבֵּר כָּאן עַל הֲרִיגָה וַהֲרָגָה בִּמְקוֹם עֲשִׂיָּה וְהֶרְגֵּל? הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁהוֹאִיל וְהַהֶקְשֵׁר הוּא שֶׁל מִלְחָמָה, חִיּוּבִי לְהַצִּיג כָּאן כִּי הַנֶּפֶשׁ הַמְּלוּבֶּשֶׁת אֵינָהּ הוֹפֶכֶת לְהָרוֹג בַּקְרָב, מִשּׁוּם שֶׁאֵין בָּהּ כֹּחַ פּוֹעֵל. כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ הַמְּלוּבֶּשֶׁת לֹא יְכוֹלָה לִהְיוֹת לְהָרוֹג, כְּלוֹמַר לַפּוֹעֵל, אִם כֵּן הֵאֵיךְ תּוּכַל לִהְיוֹת לַנֶּהֱרָג, כְּלוֹמַר לְנִשְׁפָּע בַּפְּעֻלָּה? הַרְמַז הוּא שֶׁנֶּפֶשׁ זוֹ הַמְּלוּבֶּשֶׁת אֵינָהּ לֹא הַפּוֹעֵל וְלֹא הַנִּשְׁפָּע בְּכָל פְּעֻלָּה. לָכֵן, אֵין לְהִתְאַבֵּל עַל הֲרִיגָה וַהֲרָגָה; אֶלָּא יֵשׁ לְקַיֵּם אֶת הַחוֹבָה שֶׁהִגִּיעָה לַיָּד בְּהֶתְאֵם לְהוֹרָאוֹת הַכְּתוּבִים. **קֶשֶׁר:** בַּפְּסוּקִים הַקּוֹדְמִים תֻּאֲרָה נִצְחִיּוּת הַנֶּפֶשׁ. בַּפָּסוּק הַבָּא תֻּאֲרָה זֹאת עַל יְדֵי מָשָׁל.