הו בן קונטי! החושים הסוערים חוטפים בכוח את תודעתו של אדם חכם אף על פי שהוא משתדל (לשלוט בהם).

【משמעות המילים】यततः (של השואף), हि (אכן), अपि (אפילו), कौन्तेय (הו בן קונטי), पुरुषस्य (של אדם), विपश्चितः (חכם), इन्द्रियाणि (החושים), प्रमाथीनि (סוערים), हरन्ति (חוטפים), प्रसभम् (באלימות), मनः (התודעה). 【פרשנות】על השואף להביא תחילה את החושים לשליטתו. החושים הם כמו סוסים. אם תשמור על הסוסים בשליטה מושלמת, תוכל להגיע ליעדך בבטחה. סוסים סוערים יפילו אותך בדרך. כך גם החושים הסוערים יגררו אותך לעבר מושאי החושים, ולא תוכל להגיע ליעד הרוחני שלך, כלומר Param Dhama (המשכן העליון), מקום השלום הנצחי והאלמוות, או Moksha (השחרור הסופי).

2.60: בֶּן-קוּנְתִּי, הַחוּשִׁים הַסּוֹעֲרִים חוֹטְפִים בְּכֹחַ אֶת הַמָּח שֶׁל אֲפִלּוּ חָכָם הַמִּתְאַמֵּץ. פֵּרוּשׁ: הַבִּיטּוּי "שֶׁל חָכָם הַמִּתְאַמֵּץ" מְכַוֵּן לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה מַאֲמָץ מִצִּדּוֹ, מְתַרְגֵּל מִדּוֹת רוּחָנִיּוֹת, מְקַיֵּם כָּל פְּעֻלָּה בַּהֲבָנָה מַבְחִינָה, מִתְנַזֵּר מִהִתְקַשְּׁרוּת וּמֵרְצוֹן לִפְרִי הַפְּעֻלָּה, מְשַׁמֵּר אֶת הַתְּחוּשָׁה שֶׁאֲחֵרִים יוּכְלוּ לֵהָנוֹת, לְהַשִּׂיג אֹשֶׁר, לְחַווֹת רְוָחָה — וְגַם פּוֹעֵל בְּהַתְאָמָה לְכָךְ; שֶׁעַצְמוֹ מַכִּיר אֶת הַחוֹבָה וְשֶׁאֵינָהּ חוֹבָה, אֶת הַתֹּכֶן וְאֶת מַה שֶּׁאֵינֶנּוּ תֹּכֶן; וְשֶׁגַּם יוֹדֵעַ אֵיזֶה תּוֹצָאוֹת נוֹבְעוֹת מִבִּיצוּעַ פְּעֻלּוֹת מְסֻיָּמוֹת. אֲפִלּוּ לְאִישׁ נְבוֹן כָּזֶה הַמִּתְאַמֵּץ, הַחוּשִׁים הַסּוֹעֲרִים חוֹטְפִים בְּכֹחַ אֶת מֹחוֹ — הֵם מוֹשְׁכִים אוֹתוֹ אֶל עֶבְרֵי נְגִיעַת הַחוּשִׁים, כְּלוֹמַר הוּא נִמְשָׁךְ, נִמְשָׁךְ בְּקֶסֶם, אֶל עוֹבְדֵי הַחוּשִׁים. הַסִּבָּה לְכָךְ הִיא שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַשֵּׂכֶל אֵינוֹ מְיֻסָּד לְגַמְרֵי (מְקֻבָּע) בָּאֱמֶת הָעֶלְיוֹנָה, כָּל זְמַן שֶׁאֲפִלּוּ רֶשֶׁם קַלּוּשׁ מֵאֲמִתּוּת הָעוֹלָם נִשְׁאָר בַּשֵּׂכֶל, כָּל זְמַן שֶׁתַּעֲנוּג נוֹבֵעַ מִמַּגָּע בֵּין הַחוּשִׁים לְעֶבְרֵיהֶם, וְכָל זְמַן שֶׁרִשְׁמֵי תַּעֲנוּגִים נֶהֱנִים נִשְׁאָרִים, עַד אָז הַחוּשִׁים שֶׁל אֲפִלּוּ אָדָם מִתְאַמֵּץ, נָבוֹן, וּמַבְחִין, אֵינָם תַּחְתִּיִּים לְשִׁלּוּט מֻחְלָט. כַּאֲשֶׁר עוֹבְדֵי חוּשִׁים מִתְגַּלִּים לְפָנָיו, בִּגְלַל רִשְׁמֵי הַהֲנָאוֹת מֵהֶעָבָר, הַחוּשִׁים גּוֹרְרִים בְּכֹחַ אֶת הַמָּח וְאֶת הַשֵּׂכֶל אֶל עֶבְרֵי אוֹתָם עוֹבְדִים. יֵשׁ גַּם דֻּגְמָאוֹת רַבּוֹת מֵחֲכָמִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ בְּסַעַר כַּאֲשֶׁר עוֹבְדֵי חוּשִׁים הִתְגַּלּוּ לְפָנֵיהֶם. לָכֵן, מְחַפֵּשׂ לְעוֹלָם לֹא יַאֲמִין, "חוּשַׁי בְּשִׁלּוּטִי," וְלֹא יִתְגָּאֶה בְּמַחְשַׁבְתּוֹ בְּאָמְרוֹ, "כְּבָשְׁתִּי אֶת חוּשַׁי." קֶשֶׁר: הַפָּסוּק הַקּוֹדֵם הֵסַבֵּר שֶׁבִּגְלַל נְכִיּוּת הַטַּעַם (הִתְקַשְּׁרוּת), חוּשָׁיו שֶׁל אֲפִלּוּ חָכָם מִתְאַמֵּץ חוֹטְפִים אֶת מֹחוֹ, מוֹנְעִים אֶת שִׂכְלוֹ מִלְּהִתְיַשֵּׁב בֵּאלֹהִים. לָכֵן, הַשִּׁיטָה לְהָסִיר אֶת הַטַּעַם הַזֶּה (הִתְקַשְּׁרוּת) מְבֹאֶרֶת בַּפָּסוּק הַבָּא.