BG 3.1 — קארמה יוגה
BG 3.1ⓘ📚 Go to Chapter 3
अर्जुनउवाच|ज्यायसीचेत्कर्मणस्तेमताबुद्धिर्जनार्दन|तत्किंकर्मणिघोरेमांनियोजयसिकेशव||३-१||
אַרְגֻ׳נַה אֻבָצַ׳ה | גְ׳יָיַסִי צֵ׳טְכַּרְמַנַסְטֵה מַטָה בֻּדִּרְגַ׳נָרְדַנַה | טַטְכִּם כַּרְמַנִה גוֹרֵה מָם נִיוֹגַ׳יַסִה כֵּשַׁבַה ||3-1||
अर्जुन: Arjuna | उवाच: said | ज्यायसी: superior | चेत्कर्मणस्ते: if | मता: thought | बुद्धिर्जनार्दन: knowledge | तत्किं: then | कर्मणि: in action | घोरे: terrible | मां: me | नियोजयसि: Thou engagest | केशव: O Kesava
GitaCentral עברית▲
ארג'ונה אמר: הו ג'נארדנה! אם דעתך היא שהידע נעלה על הפעולה, הו קשווה! אז מדוע אתה מעודד אותי לעסוק בפעולה הנוראה הזו?
★
🙋 עברית Commentary▲
【משמעות המילים】 ज्यायसी (Jyāyasī) - עליונה, चेत् (Cet) - אם, कर्मणः (Karmaṇaḥ) - מאשר פעולה, ते (Te) - על ידך, मता (Matā) - נחשבת, बुद्धिः (Buddhiḥ) - ידע, जनार्दन (Janārdana) - הו ג'נארדנה, तत् (Tat) - אז, किम् (Kim) - מדוע, कर्मणि (Karmaṇi) - בפעולה, घोरे (Ghore) - נוראית, माम् (Mām) - אותי, नियोजयसि (Niyojayasi) - אתה מעסיק, केशव (Keśava) - הו קשאווה. 【פרשנות】 בפסוקים 49, 50 ו-51 של הפרק השני, לורד קרישנה שיבח מאוד את הבודהי-יוגה. ובכל זאת, הוא מבקש מארג'ונה שוב להילחם. זו הסיבה לכך שארג'ונה מבולבל כעת.
★
English
Swami Gambirananda
Swami Adidevananda
Hindi
Swami Ramsukhdas
Sanskrit
Sri Ramanuja
Sri Madhavacharya
Sri Anandgiri
Sri Jayatirtha
Sri Abhinav Gupta
Sri Madhusudan Saraswati
Sri Sridhara Swami
Sri Dhanpati
Vedantadeshikacharya Venkatanatha
Sri Purushottamji
Sri Neelkanth
Sri Vallabhacharya
Detailed Commentary▲
אָמַר אַרְג'וּנָה: הוֹ יַנָארְדַּנָה! אִם בּוּדְהִי (דַּעַת) נֶחְשֶׁבֶת בְּעֵינֶיךָ עֶלְיוֹנָה עַל קַרְמָה (פְּעֻלָּה), לָמָּה אֵפוֹא, הוֹ קֵשַׁוָה, אַתָּה מַעֲסִיק אוֹתִי בִּפְעֻלָּה נוֹרָאָה? בְּאִמְרֵי-פִיךָ הַסּוֹתְרִים-לְכָל-מַרְאֶה, אַתָּה מְבַלְבֵּל אֶת שִׂכְלִי. לָכֵן הַכְרֵעַ וְאֱמֹר לִי אֶת הַדָּבָר הָאֶחָד שֶׁבּוֹ אַשִּׂיג אֶת הַטּוֹב הָעֶלְיוֹן. פֵּרוּשׁ: בַּמִּלָּה "יַנָארְדַּנָה" מְבַטֵּא אַרְג'וּנָה כַּנִּרְאָה אֶת רְגָשָׁה זוֹ: הוֹ שְׂרִי קְרִשְׁנָה! אַתָּה הוּא הַמְּמַלֵּא אֶת תְּפִלּוֹת כֻּלָּם; לָכֵן בְּוַדַּאי תְּמַלֵּא גַּם אֶת שֶׁלִּי. "אִם דַּעַת נֶחְשֶׁבֶת בְּעֵינֶיךָ עֶלְיוֹנָה עַל פְּעֻלָּה... לָמָּה אַתָּה מַעֲסִיק אוֹתִי, הוֹ קֵשַׁוָה?" — יֵשׁ חֻלְשָׁה בְּלֵב הָאָדָם שֶׁבִּשְׁאִילַת שְׁאֵלָה הוּא מִתְאַוֶּה שֶׁתְּשׁוּבַת הַדּוֹבֵר תִּתְמֹךְ בְּדַעְתּוֹ אוֹ בְּתוֹרָתוֹ הוּא. זוֹ נִקְרֵאת חֻלְשָׁה כִּי לְהַחְלִיט לִשְׁמֹעַ לְהוֹרָאַת הַדּוֹבֵר, בֵּין אִם הִיא מַסְכִּימָה וּבֵין אִם הִיא סוֹתֶרֶת לְגַמְרֵי — זוֹהִי גְּבוּרָה אֲמִתִּית; כָּל שֶׁאֵינֶנּוּ כָּךְ הוּא רַק חֻלְשָׁה אוֹ פַּחַד. בִּגְלַל חֻלְשָׁה זוֹ, קָשֶׁה לָאָדָם לִסְבֹּל צָרָה. כְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל צָרָה, הוּא לוֹבֵשׁ אֶת גְּלִימַת הַטּוֹב, כְּלוֹמַר שֶׁבְּתַחְפִּישֶׂת הַטּוֹב מַגִּיעַ הָרָע. הָרָע הַבָּא בְּתַחְפִּישֶׂת הַטּוֹב קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְנַכֵּר לוֹ. כָּאן, בְּאַרְג'וּנָה, הָרָע שֶׁל נְטִישַׁת הַחוֹבָה הִגִּיעַ בְּתַחְפִּישֶׂת הַטּוֹב שֶׁל הִתְנַכְּרוּת לְאַלִּימוּת. לָכֵן הוּא מַחְשִׁיב אֶת הַדַּעַת לְעֶלְיוֹנָה עַל פְּעֻלָּה חוֹבָתִית. מִשּׁוּם כָּךְ הוּא שׁוֹאֵל כָּאן: אִם דַּעַת נֶחְשֶׁבֶת בְּעֵינֶיךָ עֶלְיוֹנָה עַל קַרְמָה, לָמָּה אֵפוֹא אַתָּה מַעֲסִיק אוֹתִי בִּפְעֻלַּת הַמִּלְחָמָה הַנּוֹרָאָה? בְּפָסוּק ל"ט שֶׁל הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי, דִּבֵּר הָאָדוֹן בַּמִּלָּה "בּוּדְהִיר יוֹגֵה" רַק עַל שִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ (סַמַתָּא); אֲבָל אַרְג'וּנָה הֵבִין אוֹתָהּ כְּדַעַת. לָכֵן הוּא אוֹמֵר לָאָדוֹן: הוֹ יַנָארְדַּנָה! אָמַרְתָּ קֹדֶם, "אֶת בּוּדְהִי זוֹ הִסְבַּרְתִּי בְּסָנְקְהְיָה; שְׁמָעֵהוּ עַתָּה בְּהִקְשַׁר הַיּוֹגָה. מְאֻשָּׁר בְּבוּדְהִי זוֹ, תִּשְׁלַח מִמְּךָ אֶת כַּבְלֵי הַפְּעֻלָּה." אֲבָל כַּבְלֵי הַפְּעֻלָּה נִשְׁלָכִים רַק כְּשֶׁיֵּשׁ דַּעַת. גַּם אָמַרְתָּ, "פְּעֻלָּה נְמוּכָה בְּהַרְבֵּה מִיּוֹגַת הַחָכְמָה (בּוּדְהִי-יוֹגָה)" (2.49). אִם לְפִי דַּעְתְּךָ, דַּעַת עֶלְיוֹנָה וּמְעֻלָּה מִפְּעֻלָּה, אֲזַי לֹא הָיִיתָ צָרִיךְ לְהַעֲסִיקֵנִי אֲפִלּוּ בִּפְעֻלוֹת מוּטָבוֹת וּמְצֻוּוֹת כְּקָרְבָּן, צְדָקָה וְתַעֲנִית, אֶלָּא רַק בְּדַעַת. לְהֶפֶךְ, לָמָּה אַתָּה מַעֲסִיק אוֹתִי בִּפְעֻלָּה אַכְזָרִית בְּיוֹתֵר כְּמִלְחָמָה, שֶׁבָּהּ צָרִיךְ לִשְׁחֹט בְּנֵי אָדָם כָּל הַיּוֹם? קֹדֶם, לִבּוֹ שֶׁל אַרְג'וּנָה הָיָה מָלֵא הִתְלַהֲבוּת לַקְרָב, וּבְהִתְלַהֲבוּת זוֹ אָמַר לָאָדוֹן, "הוֹ אֲצ'יוּטָה! הַצַּב אֶת מֶרְכַּבְתִּי בֵּין שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת כְּדֵי שֶׁאֶרְאֶה אֶת הַנֶּאֱסָפִים כָּאן עִם מִי עָלַי לְהִלָּחֵם." אֲבָל כְּשֶׁהֵצִיב הָאָדוֹן אֶת הַמֶּרְכָּבָה בֵּין שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת, לִפְנֵי בְּהִישְׁמָא וְדְרוֹנָא וּשְׁאָר הַמְּלָכִים, וְאָמַר, "רְאֵה אֶת הַקּוּרוּס הָאֵלֶּה," הִתְעוֹרְרָה הִתְקַשְּׁרוּתוֹ הַמִּשְׁפַּחְתִּית שֶׁל אַרְג'וּנָה. עִם הִתְעוֹרְרוּת הַהִתְקַשְּׁרוּת, נָטָה רְצוֹנוֹ מִמִּלְחָמָה, מִפְּעֻלָּה, וְכָוֵן אֶל הַדַּעַת; כִּי בַּדַּעַת אֵין צָרִיךְ לְבַצֵּעַ פְּעֻלוֹת נוֹרָאוֹת כְּמִלְחָמָה. לָכֵן אוֹמֵר אַרְג'וּנָה: לָמָּה אַתָּה מַעֲסִיק אוֹתִי בִּפְעֻלָּה נוֹרָאָה? כָּאן, הַמִּלָּה "בּוּדְהִיהּ" מְפֻרְשֶׁתֶת כְּ"דַּעַת". אִם הַמִּלָּה "בּוּדְהִיהּ" כָּאן הָיְתָה מְפֻרְשֶׁשֶׁת כְּ"שִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ" (סַמַתָּא), אֲזַי הַטַּעֲנָה לְאִמְרִים סוֹתְרִים לֹא הָיְתָה מִתְקַיֶּמֶת. הַטַּעַם הוּא שֶׁבְּפָסוּק מ"ח שֶׁל הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי, צִוָּה הָאָדוֹן עַל אַרְג'וּנָה לְבַצֵּעַ פְּעֻלָּה בְּהִתְיַשְּׁבוּתוֹ בְּיוֹגָה (שִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ). הַטַּעֲנָה לְסִתִּירוּת הָיְתָה תְּקֵפָה רַק אִם בְּהַבְנָתוֹ שֶׁל אַרְג'וּנָה הָיוּ שְׁנֵי דְּבָרִים נִפְרָדִים, וְרַק אָז הָיְתָה עוֹלָה שְׁאֵלָה זוֹ: אִם לְפִי דַּעְתְּךָ, דַּעַת עֶלְיוֹנָה עַל פְּעֻלָּה, לָמָּה אֵפוֹא אַתָּה מַעֲסִיק אוֹתִי בִּפְעֻלָּה נוֹרָאָה? שְׁנִיתִּית, בִּתְשׁוּבָתוֹ לִשְׁאֵלַת אַרְג'וּנָה לְהַלָּן, מְדַבֵּר הָאָדוֹן עַל שְׁנֵי דַּרְכֵי הִתְיַשְּׁבוּת — הִתְיַשְּׁבוּת הַחֲכָמִים בְּאֶמְצָעוּת יוֹגַת הַדַּעַת וְהִתְיַשְּׁבוּת הַיּוֹגִים בְּאֶמְצָעוּת יוֹגַת הַפְּעֻלָּה. גַּם זֶה מַתְאִים לוֹגִית לָקַחַת אֶת מַשְׁמָעוּת הַמִּלָּה "בּוּדְהִיהּ" בִּשְׁאֵלוֹתָיו שֶׁל אַרְג'וּנָה כְּ"דַּעַת". כָּל מְבַקֵּשׁ יָכוֹל לְהַשִּׂיג אֶת הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה לִשְׁאֵלָתוֹ רַק בִּשְׁאִילָתָהּ בְּיִרְאַת כָּבוֹד. אֵין אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג תְּשׁוּבָה נְכוֹנָה בְּהַעֲלָאַת הִתְנַגְדוּת בְּרוּחַ סְפֵקָנִית. לְאַרְג'וּנָה אֱמוּנָה מֻחְלֶטֶת בָּאָדוֹן; לָכֵן הָרֶגֶשׁ הַמִּתְגַּלֶּה בִּשְׁאֵלָה הַנַּ"ל הוּא שֶׁאִם הָאָדוֹן מְצַוֶּה, יָכוֹל אַרְג'וּנָה לְהִתְעַסֵּק אֲפִלּוּ בִּפְעֻלָּה נוֹרָאָה כְּמִלְחָמָה לְטוֹבָתוֹ. "בְּאִמְרֵי-פִיךָ הַסּוֹתְרִים-לְכָל-מַרְאֶה, אַתָּה מְבַלְבֵּל אֶת שִׂכְלִי" — הָרֶגֶשׁ בְּמִלִּים אֵלֶּה שֶׁל אַרְג'וּנָה הוּא: לִפְעָמִים אַתָּה אוֹמֵר, "בַּצַּע פְּעֻלָּה" — "קוּרוּ קַרְמָאנִי" (2.48), וּלְפְעָמִים אַתָּה אוֹמֵר, "חֲסוֹת בְּחָכְמָה" — "בּוּדְהוֹ שַׁרַנַם אַנְוִיצְ'צָ'ה" (2.49). בְּאִמְרִים מְעֹרָבִים-לְכָל-מַרְאֶה אֵלֶּה שֶׁלְּךָ, שִׂכְלִי מִתְבַּלְבֵּל, כְּלוֹמַר אֵינִי יָכוֹל לְהָבִין בְּבֵרוּר הַאִם עָלַי לְבַצֵּעַ פְּעֻלָּה אוֹ לַחֲסוֹת בְּדַעַת. כָּאן, שִׁמּוּשׁ הַמִּלָּה "אִיבָא" (כִּבְיָכוֹל) פַּעֲמַיִם מַרְמִיז עַל אֱמוּנָתוֹ שֶׁל אַרְג'וּנָה בָּאָדוֹן. בִּגְלַל אֱמוּנָה זוֹ, מְקַבֵּל אַרְג'וּנָה אֶת דִּבְרֵי הָאָדוֹן כִּנְכוֹנִים וְגַם מֵבִין שֶׁהָאָדוֹן אֵינֶנּוּ מְבַלְבֵּל אֶת שִׂכְלוֹ. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאֵינֶנּוּ מֵבִין אֶת דִּבְרֵי הָאָדוֹן בְּדִיּוּק, דִּבְרֵי הָאָדוֹן נִרְאִים לוֹ סוֹתְרִים, וְנִרְאֶה לוֹ כְּאִלּוּ הָאָדוֹן מְבַלְבֵּל אֶת שִׂכְלוֹ בְּאִמְרֵי-פִיו. אִם הָאָדוֹן הָיָה מְבַלְבֵּל אֶת שִׂכְלוֹ שֶׁל אַרְג'וּנָה, מִי אָז יָסִיר אֶת תַּעְתּוּעָיו שֶׁל אַרְג'וּנָה? "לָכֵן הַכְרֵעַ וְאֱמֹר לִי אֶת הַדָּבָר הָאֶחָד שֶׁבּוֹ אַשִּׂיג אֶת הַטּוֹב הָעֶלְיוֹן" — הַכְרֵעַ בֵּין הַאִם טוֹבָתִי תָּבוֹא מִבִּצּוּעַ פְּעֻלָּה אוֹ מִדַּעַת, וֶאֱמֹר לִי בַּעֲבוּרִי אֶת הַדָּבָר הָאֶחָד הַהוּא שֶׁבּוֹ אַשִּׂיג אֶת הַטּוֹבָה. כְּבָר אָמַרְתִּי קֹדֶם, "אֱמֹר לִי אֶת אֲשֶׁר טוֹב לִי בְּוַדַּאוּת" — "יַצְ' שְׁרֵיַהּ סְיַן נִשְׁצִיטַם בְּרוּהִי תַן מֵה" (2.7), וְעַכְשָׁו אֲנִי אוֹמֵר אֶת אוֹתוֹ דָּבָר. קֶשֶׁר: בִּשְׁלֹשֶׁת הַפְּסוּקִים הַבָּאִים (הַשְּׁלִישִׁי, הָרְבִיעִי וְהַחֲמִישִׁי), עוֹנֶה הָאָדוֹן עַל דִּבְרֵי אַרְג'וּנָה, "בְּאִמְרֵי-פִיךָ הַסּוֹתְרִים-לְכָל-מַרְאֶה".
★
↑