**3.16** פַּרְתָּה, אוֹתוֹ אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּעִקְּבוֹת גַּלְגַּל הַבְּרִיאָה הַמְּסֻיָּם כָּךְ מִתּוֹרַת הַמָּסֹרֶת, הוּא, כְּאֶחָד הַמִּתְעַנֵּג עַל תַּעֲנוּגוֹת הַחוּשִׁים, חַי חַיֵּי חֵטְא (אַגְהָאיוּהּ) וְשׁוֹכֵן בָּעוֹלָם לַשָּׁוְא.
**פֵּרוּשׁ:** הַסְבָּרָה — 'פַּרְתָּה' — בְּסִיּוּם הַנּוֹשֵׂא שֶׁהוּחַל מִפָּסוּק תְּשִׁיעִי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹנֶה כָּאן אֶל אַרְג'וּנָה כְּ'פַּרְתָּה', כְּאִלּוּ אוֹמֵר: אַתָּה בְּנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ פְּרִיתָא (קוּנְתִּי) שֶׁ, מַשְׂאָה בְּסֵבֶל אֶת תְּלָאוֹת הַחַיִּים, עָשְׂתָה אֶת חוֹבָתָהּ. לָכֵן, אֲפִלּוּ אֶחָד כָּמוֹךָ לֹא רָאוּי לְהַזְנִיחַ אֶת חוֹבָתְךָ. הַמִּלְחָמָה הַהִיא שֶׁאַתָּה קוֹרֵא לָהּ מַעֲשֶׂה נוֹרָא, אֵינָהּ מַעֲשֶׂה נוֹרָא בַּעֲבוּרְךָ; לְהֶפֶךְ, הִיא יַגְ'נְיָה (חוֹבָה, עֲבוֹדָה קְדוֹשָׁה). לְקַיְּמָהּ זֶהוּ לִפְעֹל בְּהֶתְאֵם לְגַלְגַּל הַבְּרִיאָה, וְלֹא לְקַיְּמָהּ זֶהוּ לִפְעֹל בְּנִגּוּד לוֹ. 'מִי שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּעִקְּבוֹת גַּלְגַּל מִתְגַּלְגֵּל זֶה כָּאן' — כְּשֵׁם שֶׁכְּשֶׁאֲפִלּוּ חֵלֶק קָטָן מִגַּלְגַּל רֶכֶב נִשְׁבָּר, נִתְפַּס תְּזוּזָה בְּכָל חֶלְקֵי הַמֶּרְכָּבָה, בָּרַכָּב וּבָרוֹכֵב הַיּוֹשֵׁב עָלֶיהָ, כָּךְ גַּם הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ פּוֹעֵל לְפִי גַּלְגַּל הַבְּרִיאָה הַמְּתֹאָר בַּפְּסוּקִים ה-14 וְה-15 יוֹצֵר מִכְשׁוֹל בְּתִפְקוּדָהּ שֶׁל הַבְּרִיאָה הַקּוֹלֶקְטִיבִית. הָעוֹלָם וְהַיָּחִיד אֵינָם יְשֻׁיּוֹת נִפְרָדוֹת (זָרוֹת). כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר אִימְתִי בֵּין הַגּוּף לְאֵבָרָיו, וּבֵין הָאֵבָרִים לַגּוּף, כָּךְ גַּם יֵשׁ קֶשֶׁר אִימְתִי בֵּין הָעוֹלָם לַיָּחִיד, וּבֵין הַיָּחִיד לָעוֹלָם. כְּשֶׁיָּחִיד, הַמִּתְנַזֵּר מִתַּאֲוָה, הִתְקַשְּׁרוּת, קִנְיָנִיּוּת וְאֶגוֹ, מְקַיֵּם אֶת חוֹבָתוֹ, אָז מְאֵלָיו מַגִּיעַ אוֹשֶׁר לִכְלָל הַבְּרִיאָה. 'אִינְדְּרִיָּאָרָמָהּ' — הָאָדָם שֶׁ, נִטְפָּל בְּתַאֲוָה, הִתְקַשְּׁרוּת, קִנְיָנִיּוּת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, נֶהֱנֶה מִתַּעֲנוּגוֹת עַל יְדֵי הַחוּשִׁים, מְתֹאָר כָּאן כְּאֶחָד הַמִּתְעַנֵּג עַל תַּעֲנוּגוֹת. אָדָם כָּזֶה נָמוּךְ מִבְּהֵמָה, כִּי בְּהֵמָה אֵינָהּ חוֹטֵאת חֲטָאִים חֲדָשִׁים; לְהֶפֶךְ, הִיא חוֹוָה אֶת פְּרִי הַחֲטָאִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּעָבָר וּמִתְקַדֶּמֶת לְטָהֳרָה. אֲבָל הָאָדָם הַמִּתְעַנֵּג עַל הַחוּשִׁים, שֶׁחוֹטֵא חֲטָאִים חֲדָשִׁים שֵׁנִית וָשֵׁנִית, מִתְקַדֵּם לְהִידַּרְדְּרוּת וּבְמַאֲבָק אֶחָד, בִּיצִירַת מִכְשׁוֹל בְּגַלְגַּל הַבְּרִיאָה, גּוֹרֵם צַעַר לִכְלָל הַבְּרִיאָה. 'אַגְהָאיוּהּ' — תְּקוּפַת הַחַיִּים, עַצְמוּת חַיָּיו, שֶׁל אָדָם שֶׁאֵינוֹ פּוֹעֵל לְפִי גַּלְגַּל הַבְּרִיאָה, הִיא חַטָּאִית בִּלְבַד. הַטַּעַם הוּא שֶׁאָדָם הַנֶּהֱנֶה עִם שֵׂכֶל שֶׁל הֲנָאָה עַל יְדֵי חוּשִׁים, לֹא יָכוֹל לְהִמָּנַע מֵהַחֵטְא שֶׁהוּא חָמָס. דֶּרֶךְ אָדָם אָנוכִי, יָהִיר, חָפֵץ הֲנָאָה וְצִבּוּר, בָּא הֶזֵּק לַאֲחֵרִים; לָכֵן, חַיֵּי אָדָם כָּזֶה נַעֲשִׂים חַטָּאִיים. גּוֹסְוָאמִי שְׁרִי טוּלְסִידָאסְגִ'י אוֹמֵר:
*מִי שֶׁעוֹשֶׂה עֹשֶׁק לַזּוּלַת, חוֹמֵד נְשֵׁי אֲחֵרִים, עֹשֶׁר אֲחֵרִים, וּמְרַכֵּל עַל אֲחֵרִים — אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ, נְמוּכִים מֵאֱנוֹשׁ, נוֹשְׂאִים גּוּף שֶׁל חֵטְא.*
'הוּא חַי לַשָּׁוְא, הוֹ פַּרְתָּה' — בְּעֵת גְּנַאי אוֹ תּוֹכָחָה בִּלְשׁוֹן מְעֻדֶּנֶת אֶת הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת חוֹבָתוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר שֶׁאָדָם כָּזֶה חַי בָּעוֹלָם לַשָּׁוְא, כְּלוֹמַר טוֹב הָיָה לוֹ כְּשֶׁהָיָה מֵת. הַרְמָזָה: אִם אֵינֶנּוּ מְקַיֵּם אֶת חוֹבָתוֹ וּמֵבִיא שִׂמְחָה לַבְּרִיאָה, אֲזַי כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יָגָרְם צַעַר. כְּשֵׁם שֶׁכְּשֶׁתּוֹשָׁבֵי אָיוֹדְהְיָה בָּאוּ לְצִ'יטְרָקוּטָה בִּימֵי גָּלוּת ה' שְׁרִי רָמָה, אָמְרוּ לָהֶם אַנְשֵׁי הַשְּׁבָטִים כְּגוֹן קוֹל, קִירָאט, בְּהִיל וְכַיּוֹצֵא: 'הָעֻבְדָּה שֶׁאָנוּ לֹא גּוֹנְבִים אֶת בְּגָדֵיכֶם וְכֵלֵיכֶם הִיא עֲבוֹדָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר.' כָּךְ גַּם, בְּעֲבוּר אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת חוֹבָתוֹ, אִם רַק לֹא יָצִיר מִכְשׁוֹל בְּגַלְגַּל הַבְּרִיאָה, זֶה עַצְמוֹ הוּא עֲבוֹדָתוֹ.
בְּעִנְיַן הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ פּוֹעֵל לְפִי גַּלְגַּל הַבְּרִיאָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּחִלָּה 'סְטֶנָה אֶוַה סַה' (3.12) — הוּא הֲרֵי גַּנָּב, וְ'בְּהוּנְגָ'טֶה טֶה טְו אַגְהַם' (3.13) — הֵם הֲרֵי אוֹכְלִים חֵטְא, וְעַכְשָׁו בַּפָּסוּק הַזֶּה, בְּאָמְרוֹ 'אַגְהָאיוּר אִינְדְּרִיָּאָרָמָהּ' — הוּא בַּעַל חַיֵּי חֵטְא וּמִתְעַנֵּג חוּשִׁית — הוּא מַכְרִיז אֲפִלּוּ שֶׁחַיָּיו הֵם לַשָּׁוְא. גּוֹסְוָאמִי טוּלְסִידָאסְגִ'י מַהָארָאג' גַּם כֵּן אָמַר:
*כְּאֵשׁ בְּגֶחָלִים, כַּעַס בְּאֲדוֹן הַתְּאוֹ, חֵטְא בָּרָשָׁע, עֹשֶׁר בַּצַּר, וְהוֹעִיל לַכֹּל בַּשֶּׁמֶשׁ — כָּךְ הִיא שֵׁינָה טוֹבָה בְּקוּמְבְּהַקַרְנָה.*
**קֶשֶׁר:** בַּפָּסוּק הַקּוֹדֵם, הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת חוֹבָתוֹ כְּדֵי לְנַתֵּק אֶת קַשְׁרוֹ לָעוֹלָם — נוֹאַשׁ. אֲבָל עַכְשָׁו, מְתָאֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁנֵי הַפְּסוּקִים הַבָּאִים אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם גָּדוֹל שֶׁ, אַחֲרֵי שֶׁקִּיֵּם אֶת חוֹבָתוֹ, נִתַּק אֶת קַשְׁרוֹ לָעוֹלָם.
★🔗
