BG 3.25 — קארמה יוגה
BG 3.25ⓘ📚 Go to Chapter 3
सक्ताःकर्मण्यविद्वांसोयथाकुर्वन्तिभारत|कुर्याद्विद्वांस्तथासक्तश्चिकीर्षुर्लोकसंग्रहम्||३-२५||
סַכְּטָהּ כַּרְמַנְיַבִדְבָמְסוֹ יַטָה כֻּרְבַנְטִה בָּרַטַה | כֻּרְיָדְבִדְבָמְסְטַטָסַכְּטַשְׁצִ׳כִּירְשֻׁרְלוֹכַּסַנְגְרַהַם ||3-25||
सक्ताः: attached | कर्मण्यविद्वांसो: to action | यथा: as | कुर्वन्ति: act | भारत: O Bharata | कुर्याद्विद्वांस्तथासक्तश्चिकीर्षुर्लोकसंग्रहम्: should act
GitaCentral עברית▲
הו בהרטה! כשם שהבורים פועלים מתוך היצמדות למעשה, כך החכם יפעל ללא היצמדות, מתוך שאיפה לרווחת העולם.
★
🙋 עברית Commentary▲
【משמעות המילים】 सक्ताः (Saktah) - קשור, कर्मणि (Karmani) - לפעולה, अविद्वांसः (Avidvamsah) - הבורים, यथा (Yatha) - כפי, कुर्वन्ति (Kurvanti) - פועלים, भारत (Bharata) - הו בהארטה, कुर्यात् (Kuryat) - צריך לפעול, विद्वान् (Vidvan) - החכם, तथा (Tatha) - כך, असक्तः (Asaktah) - ללא היקשרות, चिकीर्षुः (Chikirshuh) - חפץ, लोकसंग्रहम् (Lokasangraham) - רווחת העולם. 【הפרשנות של סוואמי סיבננדה】 האדם הבור פועל מתוך ציפייה לפירות. הוא אומר: "אעשה עבודה זו או אחרת ואקבל פרי זה או אחר". אך החכם, המכיר את האטמן (העצמי), אינו משרת למען מטרותיו האישיות. עליו לפעול כך שהעולם, בעקבות דוגמתו, יוכל להשיג שלום, הרמוניה, טוהר לב, אור אלוהי וידע. אדם חכם הוא זה שמכיר את האטמן.
★
English
Swami Gambirananda
Swami Adidevananda
Hindi
Swami Ramsukhdas
Sanskrit
Sri Ramanuja
Sri Madhavacharya
Sri Anandgiri
Sri Jayatirtha
Sri Abhinav Gupta
Sri Madhusudan Saraswati
Sri Sridhara Swami
Sri Dhanpati
Vedantadeshikacharya Venkatanatha
Sri Purushottamji
Sri Neelkanth
Sri Vallabhacharya
Detailed Commentary▲
להלן התרגום לעברית של הפרשנות לפסוקים 3.25–3.26 מהבהגווד גיטה, תוך שמירה על המשמעות, העומק הרוחני והניואנסים התרבותיים, ובשימוש במונחים ההולמים את השיח הדתי העברי. **3.25 – 3.26:** הו אַרְג'וּנָה, צֶאֱצָא שֶׁל שׁוֹשֶׁלֶת בְּהָרָטָה! כְּשֵׁם שֶׁהַבּוֹרִים, הַנְּצוּמִים לְפֹעַל, מְקַיְּמִים אֶת חוֹבוֹתֵיהֶם, כֵּן יַעֲשֶׂה הֶחָכָם, הַחָפְשִׁי מֵהִצָּמְדוּת, וִיפַעֵל בִּרְצוֹתוֹ אֶת טוֹבַת הָעוֹלָם. לֹא יְעוֹרֵר הֶחָכָם הַנָּאוֹר בִּלְבּוּב בְּלִבּוֹת הַבּוֹרִים הַנְּצוּמִים לִפְעֻלּוֹת; אֶלָּא יְקַיֵּם הוּא בְּעַצְמוֹ אֶת כָּל הַפְּעֻלּוֹת בִּשְׁלֵמוּת וְיָעִיר אֹתָם לַעֲשׂוֹת כֵּן. **3.25. פֵּרוּשׁ:** "סַקְטָהּ קַרְמַנְיָוִידְוָאנְסוֹ יַתָּהּ קוּרְוַנְטִי בְּהָרָטָה" – הַבִּיטּוּי "סַקְטָהּ אֲוִידְוָאנְסָהּ" (נְצוּמִים, בּוֹרִים) מִתְיַחֵס כָּאן לְאוֹתָם אֲנָשִׁים הַמַּאֲמִינִים בִּתְמִימוּת בַּכְּתוּבִים, בְּמֶתוֹדוֹלוֹגְיַת הַכְּתוּבִים וּבַפְּעֻלּוֹת הַמְּבוֹרָכוֹת הַמְּפֹרָטוֹת בַּכְּתוּבִים, וְיֵשׁ לָהֶם שִׁכְנוּעַ מֻחְלָט שֶׁפְּרִי הַפְּעֻלּוֹת הַכְּתוּבִיּוֹת מֻשָּׂג בְּוַדָּאוּת. הֵם אֵינָם יוֹדְעֵי הָאֱמֶת וְגַם אֵינָם רְשָׁעִים; אַךְ הֵם נְצוּמִים לִפְעֻלּוֹת, לְתַעֲנוּגוֹת וְלַחֲפָצִים. אַף עַל פִּי שֶׁהֵם בְּקִיאִים בַּכְּתוּבִים, אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ נִקְרָאִים בּוֹרִים (אֲוִידְוָאן) בִּלְבַד מִפְּנֵי תַּאֲווֹתֵיהֶם. אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ הֵם בַּעֲלֵי לִמּוּד כְּתוּבִי, אֲבָל לֹא יוֹדְעֵי הָאֱמֶת. הֵם מְבַצְּעִים פְּעֻלּוֹת רַק בְּעַד עַצְמָם, לְפִיכָךְ הֵם נִקְרָאִים בּוֹרִים. בּוֹרִים אֵלֶּה מְבַצְּעִים פְּעֻלּוֹת בְּתְּשׁוּמַת לֵב וּבְזֵרוּז, בְּלִי כָּל רְשַׁלְשֶׁלֶת אוֹ עַצְלוּת, בְּהִתְאַמְּצוּת לַהֲלִיךְ הַמָּלֵא עִם כָּל חֶלְקָיו; כִּי הֵם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל חֶסְרוֹן בְּבִצּוּעַ הַפְּעֻלּוֹת יְבִיא לְחֶסְרוֹן בִּפְרֵיהֶן. ה' מְעוֹרֵר אֶת הֶחָכָם הַמּוּפְרָשׁ מֵהִצָּמְדוּת לְבַצֵּעַ פְּעֻלּוֹת לְטוֹבַת הָעוֹלָם בְּאוֹתָהּ צוּרָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת אֹפֶן בִּצּוּעַ פְּעֻלּוֹתֵיהֶם כְּדֻגְמָה. "קוּרְיָאד וִידְוָאנְס תַּתָּהָסַקְטַשׁ צִיקִירְשׁוּר לוֹקַסַנְגְרַהַם" – הַמִּלִּים "אַסַקְטָהּ, וִידְוָאן" (לֹא נֶאֱחָז, חָכָם) מִתְיַחֲסוֹת כָּאן לְנֶפֶשׁ הַגְּדוֹלָה הַנְּאוֹרָה הַהִיא שֶׁבָּהּ אֵין כְּלָל תַּאֲוָה, קִנְיָנוּת, הִצָּמְדוּת, חֶמְדָּה, מְשּוּיָּנוּת, אַנְכִּיּוּת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וּשְׁאֵין בָּהּ שׁוּם הִצָּמְדוּת קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת לַגּוּף וְלַחֲפָצִים אֲחֵרִים (רְאֵה הֶעָרָה עמ' 158). מַה שֶּׁהוּבָן בְּפָסוּק הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד, לְאַחַר הַצָּגַת "לוֹקַסַנְגְרַהַם אֶוָאפִּי סַמְפַּשְׁיַן" בְּפָסוּק הָעֶשְׂרִים, מְבֻטָּא כָּאן בַּמִּלִּים "לוֹקַסַנְגְרַהַם צִיקִירְשׁוּהּ". כָּל הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל אִישׁ מְעֻלֶּה (הֶחָכָם הַלֹּא נֶאֱחָז) הִיא מִטִּבְעָהּ לְמַעַן הַקָּרְבָּן וּלְשֵׁם שְׁמִירַת הַצֶּדֶק. כְּשֵׁם שֶׁאִישׁ תַּאֲוָתָן מִתְעַנֵּג עַל תַּעֲנוּגוֹת, אִישׁ תָּעוּת בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ, וְאִישׁ בָּצַע בְּעָשְׁרוֹ, כָּךְ אִישׁ מְעֻלֶּה מִתְעַנֵּג עַל טוֹבַת כָּל הַבְּרוּאִים. בְּלִבּוֹ אֵין אֲפִלּוּ הַמַּחְשָׁבָה, "אֲנִי עוֹשֶׂה טוֹב לָעוֹלָם"; אֶלָּא דַּרְכּוֹ, טוֹבַת הָעוֹלָם מִתְרַחֶשֶׁת מִמֵּילָא וּמִטִּבְעָהּ. מִפְּנֵי נִתּוּקָהּ הַמֻּחְלָט מִכָּל חֵפֶץ גַּשְׁמִי, הַגּוּף, הַחוּשִׁים, הַמֹּחַ, הַשֵּׂכֶל וְכַיּוֹצֵא, הַנֶּאֱמָרִים שַׁיָּכִים לְאוֹתוֹ יוֹדֵעַ, הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלָה, נִכְלָלִים גַּם הֵם בְּתוֹךְ מַשְׁמָעוּת הַמִּלָּה "לוֹקָה" בַּבִּיטּוּי "לוֹקַסַנְגְרַה". לַאֲחֵרִים, נְפָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת נְאוֹרוֹת כָּאֵלֶּה נִרְאוֹת כְּמִתְאַוּוֹת לְטוֹבַת הָעוֹלָם, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין לָהֶם תַּאֲוָה אֲפִלּוּ לְטוֹבַת הָעוֹלָם. הַסִּבָּה הִיא שֶׁהֵם לֹא מַחְשִׁיבִים, אֲפִלּוּ בִּקְצָת, אֶת הַגּוּף, הַחוּשִׁים, הַמֹּחַ, הַשֵּׂכֶל, הַחֲפָצִים, הַמַּעֲמָד, הַסַּמְכוּת, הָעֹשֶׁר, הַיְּכֹלֶת, הַכֹּחַ וְכַיּוֹצֵא, הַמְּקֻבָּלִים מֵהָעוֹלָם, כִּשֶׁלָּהֶם אוֹ בְּעַד עַצְמָם, אֲפִלּוּ בְּמַעֲמַד הַמְּחַפֵּשׂ; אֶלָּא הֵם מַחְשִׁיבִים אוֹתָם כִּשַׁיָּכִים לָעוֹלָם וּלְשֵׁירוּת הָעוֹלָם, שֶׁהִיא אִמְּנָם הָאֱמֶת. מִפְּנֵי שֶׁזֶּרֶם זֶה נִשְׁאָר, אֲפִלּוּ בְּמַעֲמַד הַשְּׁלֵמוּת, הַגּוּף וְהַחֲפָצִים הָאֲחֵרִים הַנֶּאֱמָרִים שֶׁלּוֹ נִשְׁאָרִים מְשֹׁרְתִים אֶת הָעוֹלָם מִמֵּילָא וּמִטִּבְעָהּ, בְּלִי כָּל סוּג שֶׁל תַּאֲוָה. בְּפָסוּק זֶה, הַמִּלִּים "יַתָּהּ" וְ"תַּתָּהּ" מְשֻׁמָּשׁוֹת בְּמַשְׁמָעוּת אֹפֶן בִּצּוּעַ הַפְּעֻלָּה. הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁכְּשֵׁם שֶׁבּוֹרִים (מְלֵאֵי תַּאֲוָה) מְבַצְּעִים פְּעֻלּוֹת בְּתְּשׁוּמַת לֵב וּבְזֵרוּז בְּעַד תַּכְלִיתֵיהֶם הָאָנְכִּיִּים, כֵּן יַעֲשֶׂה הֶחָכָם פְּעֻלּוֹת לְטוֹבַת הָעוֹלָם, כְּלוֹמַר לְטוֹבַת אֲחֵרִים. הֶחָכָם יַמְשִׁיךְ לְקַיֵּם אֶת כָּל הַחוֹבוֹת הָעוֹלָמִיּוֹת וְהַוֵדִיּוֹת בְּרֶגֶשׁ שֶׁל טוֹבָה לְכָל הַבְּרוּאִים. כְּשֶׁאָדָם מְקַיֵּם חוֹבָה בְּרֶגֶשׁ "אֵיךְ יִהְיוּ הַכֹּל שְׂמֵחִים?", רְגָשׁוֹת טוֹבִים מִתְפַּשְּׁטִים מֵאֲלֵיהֶם בָּעוֹלָם. הַבּוֹר מְקַיֵּם חוֹבָה בְּתְּשׁוּמַת לֵב וּבְזֵרוּז, בְּהִתְאַמְּצוּת לַהֲלִיךְ, לְהַשָּׂגַת הַפְּרִי, אֲבָל לֶחָכָם אֵין הִצָּמְדוּת לַפְּרִי וּלְפָנָיו אֵין חוֹבָה. לְפִיכָךְ יְכוֹלָה לִהְיוֹת לוֹ הִתְרַשְּׁלוּת בְּפֹעַל. לָכֵן, ה' מְצַוֶּה עַל הֶחָכָם גַּם כֵּן לִפְעֹל כְּמוֹ הַבּוֹר (הַמָּלֵא תַּאֲוָה) בְּעִנְיַן בִּצּוּעַ הַפְּעֻלָּה. בְּפָסוּק הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד, הֶחָכָם הָרְאוּי כְּדֻגְמָה, אֲבָל כָּאן הוּא מָצֻיָּר כְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּעִקְּבוֹתָיו. הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁבֵּין אִם הֶחָכָם הוּא דֻּגְמָה וּבֵין אִם הוֹלֵךְ בְּעִקְּבוֹתָיו, דַּרְכּוֹ טוֹבַת הָעוֹלָם מִתְרַחֶשֶׁת מִמֵּילָא. כְּמוֹ שֶׁהָאָדוֹן שְׁרִי רָמָה נוֹתֵן הוֹרָאוֹת לָעָם וְגַם הוֹלֵךְ לַיַּעַר בְּצִיּוּת לְפִי צִוּוּי אָבִיו. בִּשְׁתֵּי הַמַּצָּבִים, טוֹבַת הָעוֹלָם מֻשְׁגֶּרֶת דַּרְכּוֹ; כִּי לֹא הָיְתָה לוֹ כַּוָּנָה אִישִׁית בַּעֲשִׂיָּה אוֹ בְּהִמָּנְעוּת מִפְּעֻלָּה. כְּשֶׁהֶחָכָם, הַחָפְשִׁי מֵהִצָּמְדוּת, מְקַיֵּם חוֹבָה, אֲזַי פְּעֻלּוֹתָיו מַשְׁפִּיעוֹת מֵאֲלֵיהֶן עַל לִבּוֹת אֲנָשִׁים עִם מֹחוֹת נְצוּמִים, בֵּין אִם אֲנָשִׁים אֵלֶּה תּוֹפְסִים בְּמִיָּד שֶׁ"נֶּפֶשׁ גְּדוֹלָה זוֹ מְבַצַּעַת פְּעֻלָּה בְּלִי תַּאֲוָה" וּבֵין אִם לֹא. זוֹהִי תְּפִיסָה שֶׁרְגָשׁוֹתָיו הַלֹּא מְרוּצִים שֶׁל אָדָם מַשְׁפִּיעִים מִטִּבְעָם עַל אֲחֵרִים. לָכֵן, רְגָשׁוֹתָיו וְהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הֶחָכָם הַלֹּא נֶאֱחָז מַשְׁפִּיעִים לֹא רַק עַל אֲנָשִׁים, אֶלָּא גַּם עַל בְּהֵמוֹת, צִפֳּרִים וְכַיּוֹצֵא. נְקֻדָּה מְיֻחֶדֶת: כָּל זְמַן שֶׁאָדָם לֹא מְקַיֵּם פְּעֻלּוֹת מְפֹרָשׁוֹת בְּרֶגֶשׁ לֹא מְרוּצֶה, לֹא יָכוֹל לְהִפָּסֵק מַעְגַּל לֵידָתוֹ וּמִיתָתוֹ. כָּל זְמַן שֶׁהוּא מְבַצֵּעַ פְּעֻלּוֹת בְּעַד עַצְמוֹ, הוּא לֹא נִהְיֶה מֻשְׁלָם, כְּלוֹמַר "עֲשִׂיָּתוֹ" לֹא נִגְמֶרֶת. הַסִּבָּה הִיא שֶׁהָאָתְמָן הוּא נִצְחִי, בְּעוֹד שֶׁהַפְּעֻלָּה וּפִרְיָהּ הֵם בְּלִיָּנִים. לָכֵן, חוֹבָה עֶלְיוֹנָה הִיא לְכָל אָדָם לְקַיֵּם חוֹבָה בְּלִי אָנְכִּיּוּת (לֹא בְּעַד עַצְמוֹ אֶלָּא רַק לְטוֹבַת אֲחֵרִים). מִפְּנֵי הַחֲשִׁיבוּת שֶׁמַּעֲנִיקִים לַחֲפָצִים עוֹלָמִיִּים, נִרְאֵית תּוֹרַת קַרְמָה יוֹגָה (קִיּוּם חוֹבָה בְּרֶגֶשׁ לֹא מְרוּצֶה) קָשָׁה. אִם נְקַבֵּל שֶׁעָלֵינוּ לְבַצֵּעַ אֶת כָּל הַפְּעֻלּוֹת בְּלִי לְרַצּוֹת מְאוּמָה מֵאֲחֵרִים, רַק לְטוֹבַת אֲחֵרִים, אֲזַי תּוֹרַת קַרְמָה יוֹגָה נִהְיֵית קַלָּה מֵהַיּוֹם וּמֵעַתָּה. בֶּאֱמֶת, גְּדֻלָּה אֵינָהּ בַּחֵפֶץ, אֶלָּא בְּהִתְנַהֲגוּת (שִׁמּוּשׁוֹ). גְּדֻלַּת הַהִתְנַהֲגוּת הִיא רַק כְּשֶׁאֵין בַּלֵּב תְּחוּשַׁת גְּדֻלַּת הַחֵפֶץ. שׁוּם חֵפֶץ אֵינוֹ אִישִׁי; הוּא אִישִׁי רַק לְשִׁמּוּשׁ. הַחְשָׁבַת חֵפֶץ כְּאִישִׁי עוֹשָׂה אֶת הִתְרַחֲקוּתוֹ לְטוֹבַת אֲחֵרִים נִרְאֵית קָשָׁה. שׁוּם חֵפֶץ אוֹ פְּעֻלָּה אֵינָם מַכְבִּידִים; הַהִצָּמְדוּת אֲלֵיהֶם הִיא הַמַּכְבִּידָה. דֶּרֶךְ חֲכָמִים גַּם כֵּן, כָּל הַפְּעֻלּוֹת נַעֲשׂוֹת לְטוֹבַת הָעוֹלָם. אַף עַל פִּי כֵן, גַּם כָּךְ, הַגַּאֲוָה "אֲנִי עוֹשֶׂה טוֹב לָעוֹלָם" לֹא נִשְׁאֶרֶת בָּהֶם. הַסִּבָּה הִיא שֶׁהַגּוּף, הַחוּשִׁים, הַמֹּחַ, הַשֵּׂכֶל, הַדַּעַת, הַיְּכֹלֶת, הַמַּעֲמָד וְכַיּוֹצֵא, הַכֹּל שַׁיָּךְ לָעוֹלָם וּמְקֻבָּל מִן הָעוֹלָם. לְהַעֲסִיק אֶת הַחֻמְרִים הַמְּקֻבָּלִים מֵהָעוֹלָם בִּשְׁמוּרַת הָעוֹלָם לְבַדּוֹ הִיא יֹשֶׁר. אֶת הַחֹמֶר הַהוּא צָרִיךְ לְהַקְרִיב לָעוֹלָם בְּכַוָּנָה רַבָּה וּבְיֹשֶׁר. הַקְרָבָה זוֹ אֵינָהּ מְלָאכָה גְּדוֹלָה. כְּמוֹ שֶׁאִם מִישֶׁהוּ הִפְקִיד אֶת כַּסְפּוֹ אֶצְלֵנוּ וּלְאַחַר זְמַן מָה שָׁאַל אוֹתוֹ, הֶחֱזַרְנוּ אֶת כַּסְפּוֹ לוֹ, אֵיזוֹ מַעֲשֶׂה גָּדוֹל עָשִׂינוּ? אִמְּנָם תַּפְקִידְתֵּנוּ נִגְמְרָה; נִהְיֵינוּ חָפְשִׁיִּים מֵחוֹב. כָּךְ גַּם, בְּהַקְרָבַת דְּבָרֵי הָעוֹלָם לָעוֹלָם, תַּפְקִידְתֵּנוּ נִגְמֶרֶת; אָנוּ נִהְיֶה חָפְשִׁיִּים מֵחוֹב – אָנוּ נִהְיֶה חָפְשִׁיִּים לְעוֹלָם מֵעֹל לֵידָה וָמָוֶת. לָכֵן, בְּהַעֲסָקַת חֲפָצִים עוֹלָמִיִּים בִּשְׁמוּרַת הָעוֹלָם, אָדָם אֵינוֹ עוֹשֶׂה צְדָקָה אוֹ זְכוּת; אֶלָּא מְשַׁחְרֵר אֶת עַצְמוֹ מֵהִשְׁתַּלְּבוּת עִם אוֹתָם חֲפָצִים. "נָא בּוּדְדִיבְּהֵדַם יַנַיֵד..." – הֶחָכָם הַלֹּא נֶאֱחָז הַמֻּצָּג בְּפָסוּק הָעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ בַּמִּלִּים "אַסַקְטָהּ וִידְוָאן" מְכֻנֶּה כָּאן בַּמִּלִּים "יוּקְטָהּ, וִידְוָאן". הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלָה הַנְּאוֹרָה שֶׁלִּבָּהּ שָׁוְא מִטִּבְעָהּ וּמִמֵּילָא, שֶׁמַּצָּבָהּ לֹא מֻפְרָע, שֶׁכָּל חוּשֶׁיהָ מֻשְׁלָטִים בִּשְׁלֵמוּת, וּשֶׁעֲבוּרָהּ חֹמֶר, אֶבֶן וְזָהָב שָׁוִים, כָּזוֹ נִקְרֵאת "יוּקְטָהּ וִידְוָאן" (גִּיטָא 6.8). אוֹתָם בּוֹרִים הַנְּצוּמִים לִפְעֻלּוֹת מְבוֹרָכוֹת כְּתוּבִיּוֹת, הַמֻּצָּגִים בַּפָּסוּק הַקּוֹדֵם (הָעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ) בַּמִּלִּים "סַקְטָהּ אֲוִידְוָאנְסָהּ", מְכֻנִּים כָּאן בַּמִּלִּים "קַרְמַסַנְגִינָם אַגְ'נָאנַם". מִפְּנֵי שֶׁהֵם מְבַצְּעִים פְּעֻלּוֹת כְּתוּבִיּוֹת בְּעַד עַצְמָם (לְהַשָּׂגַת שִׂמְחָה, תַּעֲנוּג, כָּבוֹד, יְקָר וְכַיּוֹצֵא), אֲנָשִׁים אֵלֶּה נִקְרָאִים נְצוּמִים לַפְּעֻלָּה וּבוֹרִים. עַל אִישׁ מְעֻלֶּה מֻטֶּלֶת אַחֲרָיוּת גְּדוֹלָה מִפְּנֵי שֶׁאֲחֵרִים הוֹלְכִים בְּעִקְּבוֹתָיו מִטִּבְעָם. לָכֵן, דֶּרֶךְ הַמִּלִּים הָאֵלֶּה, ה' מְצַוֶּה עַל הֶחָכָם שֶׁלֹּא יִתְנַהֵג בְּשׁוּם דֶּרֶךְ אוֹ יֹאמַר דָּבָר שֶׁיָּבִיא לִנְפִילַת בּוֹרִים (מְלֵאֵי תַּאֲוָה) מִמַּצָּבָם הַנּוֹכְחִי. לְגָרֵם לִבְעֲרֵי תַּאֲוָה לִסְטוֹת (לִנְפֹל) מֵהַמַּצָּב שֶׁהֵם נִמְצָאִים בּוֹ כָּעֵת הוּא לִיצוֹר בִּלְבּוּב בְּשִׂכְלָם. לָכֵן, הֶחָכָם, הַמַּחֲזִיק בְּרֶגֶשׁ שֶׁל טוֹבָה לַכֹּל, יַמְשִׁיךְ לְבַצֵּעַ אֶת הַפְּעֻלּוֹת הַמְּבוֹרָכוֹת הַכְּתוּבִיּוֹת לְפִי חוֹבוֹת וַרְנָה וְאַשְׁרָמָה שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים אֲחֵרִים יָעֳרְרוּ גַּם כֵּן לְקַיֵּם חוֹבָה בְּרֶגֶשׁ לֹא מְרוּצֶה. זֶה חָל גַּם עַל בַּעֲלֵי הַתֹּקֶף בַּחֶבְרָה וּבַמִּשְׁפָּחָה. גַּם הֵם צְרִיכִים לְבַצֵּעַ אֶת חוֹבוֹתֵיהֶם בְּתְּשׁוּמַת לֵב וּבִשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַשְׁפָּעָה טוֹבָה עַל הַחֶבְרָה וְהַמִּשְׁפָּחָה. כַּמָּה דֻגְמָאוֹת לִיצִירַת בִּלְבּוּב בַּשֵּׂכֶל הֵן: 1. נְתִינַת הוֹרָאוֹת כְּגוֹן: "מַה יֵּשׁ בִּפְעֻלּוֹת? הַנְּשָׁמָה כְּפוּפָה לִפְעֻלּוֹת. פְּעֻלּוֹת הֵן נְמוּכוֹת. צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מִפְּעֻלּוֹת וְלַעֲסֹק בְּדַעַת", אוֹ דֶּרֶךְ הִתְנַהֲגוּת וְדִבּוּרִים כָּאֵלֶּה, לִיצוֹר אִי-אֱמוּן וְחֹסֶר אֱמוּן בִּפְעֻלּ
★
↑