**3.34** כִּי בְּכָל־אֵבַר־חוּשׁ בְּאוֹבְיֶקְטוֹ הַמַּתְאִים לוֹ, נִצָּבִים בָּאָדָם מְשׁוּקָה (רָאגַה) וְרִתְחָה (דְוֵשַׁה), עַל יְסוֹד (תְּפִיסַת) הַנָּעִים וְהַבִּלְתִּי נָעִים. אַל יִשָּׁבֶה הָאָדָם תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת שְׁנֵי אֵלֶּה, כִּי הֵם אָכֵן הָאוֹיְבִים (הַחוֹצְצִים בַּדֶּרֶךְ הָרוּחָנִית).
**פֵּרוּשׁ:** הַבִּטּוּי "בְּכָל־אֵבַר־חוּשׁ בְּאוֹבְיֶקְטוֹ הַמַּתְאִים לוֹ" מְנַקֵּב אֶת הַמִּלָּה "אִינְדְּרִיַּסְיַה" (שֶׁל אֵבַר־הַחוּשׁ) פַּעֲמַיִם כְּדֵי לְהַעִיד שֶׁהַמְּשׁוּקָה וְהָרִתְחָה נִצָּבוֹת בִּמְיֻחָד בְּכָל אֵבַר־חוּשׁ (שְׁמִיעָה, מִשּׁוּשׁ, רְאִיָּה, טַעַם, רֵיחַ) בְּכָל אֶחָד מֵאוֹבְיֶקְטָיו הַמַּתְאִים (צְלִיל, מִגָּע, צוּרָה, טַעַם, רֵיחַ). הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁמְּשׁוּקָתוֹ וְרִתְחָתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁאָרוֹת מוּשְׁרָשׁוֹת בְּכָל אוֹבְיֶקְט שֶׁל כָּל אֵבַר־חוּשׁ, עַל יְסוֹד הַתְּפִיסָה שֶׁל נָעִים וְלֹא נָעִים. כְּשֶׁיֵּשׁ תְּחוּשָׁה שֶׁל נָעִימוּת לְגַבֵּי אוֹבְיֶקְט שֶׁל הַחוּשִׁים, מִתְפַּתַּחַת בָּאָדָם "מְשׁוּקָה" (רָאגַה) לְאוֹתוֹ אוֹבְיֶקְט; וּכְשֶׁיֵּשׁ תְּחוּשָׁה שֶׁל אִי־נָעִימוּת, מִתְפַּתַּחַת בּוֹ "רִתְחָה" (דְוֵשַׁה) כְּנֶגְדּוֹ.
בֶּאֱמֶת, מְשׁוּקָה וְרִתְחָה אֵינָן מִשְׁתַּכְּנוֹת בָּאוֹבְיֶקְטִים עַצְמָם. אִלּוּ הָיוּ כֵּן, אוֹתוֹ אוֹבְיֶקְט הָיָה נָעִים אוֹ בִּלְתִּי נָעִים בְּאוֹתָהּ מִידָּה לַכֹּל. אֲבָל כָּךְ אֵינֶנּוּ; לְמָשָׁל, גֶּשֶׁם הוּא נָעִים לַאִכָּר אֲבָל בִּלְתִּי נָעִים לְקַדָּר. אַף לָאוֹתוֹ אָדָם, אוֹבְיֶקְט אֵינֶנּוּ תָּמִיד נָעִים אוֹ בִּלְתִּי נָעִים; לְמָשָׁל, אוֹוִיר קָר מְרֻצֶּה בַּקַּיִץ אֲבָל רַע בַּחֹרֶף. לְכָךְ, כָּל הָאוֹבְיֶקְטִים נִרְאִים נְעִימִים אוֹ בִּלְתִּי נְעִימִים רַק מִפְּנֵי תְּחוּשַׁת הַנָּעִים אוֹ הַבִּלְתִּי נָעִים הַפְּנִימִית שֶׁל הָאָדָם כְּלַפֵּיהֶם. בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת, הָאָדָם, בְּהַטָּלַת תְּחוּשָׁתוֹ הַנְּעִימָה אוֹ הַבִּלְתִּי נְעִימָה עַל הָאוֹבְיֶקְטִים, מַעֲרִיךְ אוֹתָם כְּטוֹבִים אוֹ רָעִים וּבְכֵן מְפַתֵּחַ מְשׁוּקָה אוֹ רִתְחָה. לָכֵן אָמַר הָאָדוֹן שֶׁהַמְּשׁוּקָה וְהָרִתְחָה נִצָּבוֹת בְּכָל אוֹבְיֶקְט שֶׁל כָּל אֵבַר־חוּשׁ.
בֶּאֱמֶת, הַמְּשׁוּקָה וְהָרִתְחָה מִשְׁתַּכְּנוֹת בַּ"אֲנִי" הַמֻּנָּח (הָאֶגוֹ, אַהַם). הַקֶּשֶׁר הַמֻּנָּח עִם הַגּוּף נִקְרָא "אֲנִי". לָכֵן, כָּל עוֹד קַיָּם הַקֶּשֶׁר הַמֻּנָּח עִם הַגּוּף, הַמְּשׁוּקָה וְהָרִתְחָה מִשְׁתַּכְּנוֹת בְּתוֹכוֹ, וְאוֹתָן מְשׁוּקָה וְרִתְחָה בְּעַצְמָן נִתְפָּסוֹת בַּשֵּׂכֶל, בַּמֹּחַ, בַּחוּשִׁים וּבְאוֹבְיֶקְטֵיהֶם. בְּפָסוּקִים 37–43 שֶׁל פֶּרֶק זֶה, כִּנָּה הָאָדוֹן אֶת אוֹתָן מְשׁוּקָה וְרִתְחָה בַּשֵּׁמוֹת "תַּאֲוָה" (קָאמַה) וְ"כַּעַס" (קְרוֹדְהַה). תַּאֲוָה וְכַעַס הֵן הַצּוּרוֹת הַגַּשְׁמִיּוֹת שֶׁל מְשׁוּקָה וְרִתְחָה. בְּפָסוּק הָאַרְבָּעִים נֶאֱמַר שֶׁ"תַּאֲוָה" זוֹ מִשְׁתַּכֶּנֶת בַּחוּשִׁים, בַּמֹּחַ וּבַשֵּׂכֶל. הוֹאִיל וְהַ"תַּאֲוָה" נִתְפֶּסֶת בְּאֵלֶּה (חוּשִׁים, מֹחַ, שֵׂכֶל) כְּמוֹ בָּאוֹבְיֶקְטִים, תֵּאֵר הָאָדוֹן אוֹתָם כִּמְקוֹם מְעוֹנָהּ שֶׁל הַתַּאֲוָה. כְּשֵׁם שֶׁהַמְּשׁוּקָה וְהָרִתְחָה נִתְפָּסוֹת רַק בָּאוֹבְיֶקְטִים, כָּךְ גַּם הֵן נִתְפָּסוֹת רַק בַּחוּשִׁים, בַּמֹּחַ וּבַשֵּׂכֶל. חוּשִׁים אֵלֶּה, מֹחַ וְשֵׂכֶל, הֵם רַק כְּלֵי־מְלָאכָה לְבִצּוּעַ פְּעֻלָּה. הֵיכָן יֵשׁ בָּהֶם כָּל תַּאֲוָה־כַּעַס אוֹ מְשׁוּקָה־רִתְחָה? עוֹד בְּפָסוּק חֲמִשִּׁים וְתֵשַׁע שֶׁל הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי אוֹמֵר הָאָדוֹן שֶׁלְּאָדָם הַנִּמְנָע מִתְּפִיסַת אוֹבְיֶקְטִים דֶּרֶךְ הַחוּשִׁים, הָאוֹבְיֶקְטִים פּוֹסְקִים, אֲבָל הַמְּשׁוּקָה לָהֶם הַמִּשְׁתַּכֶּנֶת בְּתוֹכוֹ אֵינֶנָּה פּוֹסֶקֶת. מְשׁוּקָה זוֹ פּוֹסֶקֶת רַק עִם הַשָּׂגַת הָאָדוֹן הָעֶלְיוֹן.
בְּאָמְרוֹ "אַל יִשָּׁבֶה הָאָדָם תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת שְׁנֵי אֵלֶּה", מְחַזֵּק הָאָדוֹן אֶת הַמִּתְעַנְיֵן שֶׁכְּשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת הַנְּטִיָּה שֶׁל מְשׁוּקָה־רִתְחָה, אַל לוֹ לְהִתְיָאֵשׁ לְעוֹלָם מֵהַכְּלִי (סָאדְהַנַה) אוֹ מֵהַמַּטָּרָה (סָאדְהְיַה). אֶלָּא, אַל לוֹ לִכְנֹס אוֹ לְהִמָּנַע מִכָּל פְּעֻלָּה בְּהִשָּׁבְעוֹ תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת נְטִיַּת הַמְּשׁוּקָה־רִתְחָה. כְּנִיסָה לִפְעֻלּוֹת אוֹ הִמָּנוּעַ מֵהֶן צְרִיכוֹת לִהְיוֹת לְפִי הַכְּתוּבִים (גִּיטָא 16.24). אִם כְּנִיסָתוֹ אוֹ הִמָּנוּעוֹ שֶׁל הַמִּתְעַנְיֵן מִפְּעֻלּוֹת נִשְׁעָנוֹת עַל מְשׁוּקָה־רִתְחָה, זֶה מַשְׁמָע שֶׁהַמִּתְעַנְיֵן נִשְׁבָּה תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַמְּשׁוּקָה־רִתְחָה. כְּנִיסָה אוֹ הִמָּנוּעַ הַמְּעוֹרָרִים עַל־יְדֵי מְשׁוּקָה מְחַזְּקִים אֶת ה"מְּשׁוּקָה", וּכְנִיסָה אוֹ הִמָּנוּעַ הַמְּעוֹרָרִים עַל־יְדֵי רִתְחָה מְחַזְּקִים אֶת ה"רִתְחָה". כְּתוֹצָאָה מֵחִזּוּק כָּזֶה שֶׁל מְשׁוּקָה־רִתְחָה, נוֹפֵל הָאָדָם בִּלְבַד.
כְּשֶׁמִּתְעַנְיֵן מְוַתֵּר עַל פְּעֻלּוֹת עוֹלָמִיּוֹת וְנִכְנָס לַעֲבוֹדָה (בְּהַגַ'נַה), הַרְבֵּה רְשָׁמִים מֶנְטָלִיִּים (סְפְהוּרַנַה) נְעִימִים וּבִלְתִּי נְעִימִים שֶׁל הָעוֹלָם מַתְחִילִים לְהֵעוֹרֵר, וְגוֹרְמִים לוֹ דְּאָגָה. כָּאן, הָאָדוֹן, כִּלְוַת־דֹּבַר, מְחַזֵּק אֶת הַמִּתְעַנְיֵן שֶׁאַל לוֹ לִדְאֹג מֵרְשָׁמִים אֵלֶּה. בֶּאֱמֶת, לִרְשָׁמִים אֵלֶּה אֵין מְצִיאוּת מַמָּשִׁית; כֵּיוָן שֶׁהֵם נוֹצָרִים; וְיֵשׁ עִקָּרוֹן שֶׁכָּל דָּבָר הַנּוֹצָר כָּפוּף לְהֶרֶס. לָכֵן, אִם יִבָּחֲנוּ בְּהִתְבּוֹנְנוּת, הָרְשָׁמִים אֵינָם בָּאִים, אֶלָּא הוֹלְכִים. הַסִּבָּה הִיא שֶׁבְּעֵסֶק פְּעֻלּוֹת עוֹלָמִיּוֹת, מִפְּנֵי חֹסֶר פְּנַאי, נִשְׁאָרִים הָרְשָׁמִים מְדֻכָּאִים, וּכְשֶׁמְּוַתְּרִים עַל פְּעֻלּוֹת עוֹלָמִיּוֹת, נִקְנֶה פְּנַאי, וְרְשָׁמִים יְשָׁנִים מַתְחִילִים לְהֵעוֹרֵר בְּצוּרַת רְשָׁמִים מֶנְטָלִיִּים אֵלֶּה. לָכֵן, אַל לַמִּתְעַנְיֵן לְפַתֵּחַ מְשׁוּקָה אוֹ רִתְחָה כְּלַפֵּי רְשָׁמִים נְעִימִים אוֹ בִּלְתִּי נְעִימִים אֵלֶּה; אֶלָּא, יִשָּׁאֵר מְנֻתָּק בְּעַצְמוֹ, מִתְעַלֵּם מֵהֶם בְּזָהִירוּת. כָּךְ גַּם, אַל לוֹ לְפַתֵּחַ מְשׁוּקָה־רִתְחָה כְּלַפֵּי אוֹבְיֶקְטִים, אֲנָשִׁים, נוֹשְׂאִים וְכַיּוֹצֵא.
**כְּלִי לְנִצָּחוֹן מְשׁוּקָה־רִתְחָה**
בְּבִצּוּעַ פְּעֻלּוֹת תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת מְשׁוּקָה־רִתְחָה, הוֹלְכוֹת מְשׁוּקָה־רִתְחָה וּמִתְחַזְּקוֹת (מִתְעַצְּמוֹת) וְלוֹבְשׁוֹת צוּרָה שֶׁל טֶבַע טָמֵא (סְוַבְּהָאוַה). כְּשֶׁהַטֶּבַע נִהְיֶה טָמֵא, נִשְׁאָר הָאָדָם תַּחַת שִׁעְבּוּדוֹ. פְּעֻלּוֹת הַנַּעֲשׂוֹת תַּחַת הַשְׁפָּעַת טֶבַע טָמֵא כָּזֶה כּוֹבְלוֹת אֶת הָאָדָם. לָכֵן, אַל לָאָדָם לִכְנֹס אוֹ לְהִמָּנַע מִכָּל פְּעֻלָּה תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת מְשׁוּקָה־רִתְחָה – זֶה הַתִּקּוּן הַנֶּאֱמָר כָּאן. לִפְנֵי זֶה, אָמַר הָאָדוֹן שֶׁמִּי שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר תּוֹרָתִי נִפְטָר מֵאֲסוּרֵי הַפְּעֻלָּה (גִּיטָא 3.31). לָכֵן, בְּבִצּוּעַ פְּעֻלּוֹת לְפִי תּוֹרַת הָאָדוֹן, בְּלִי לְהִשָּׁבוֹת תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת נְטִיַּת הַמְּשׁוּקָה־רִתְחָה, נֶחְרָבוֹת מְשׁוּקָה־רִתְחָה בְּקַלּוּת. הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁעַל הַמִּתְעַנְיֵן לְהַפְקִיד אֶת כָּל פְּעֻלּוֹתָיו וְגַם אֶת עַצְמוֹ לִרְשׁוּת הָאָדוֹן, וְלִקְבֹּל שֶׁהַפְּעֻלּוֹת אֵינָן בִּשְׁבִילִי, אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָאָדוֹן לְבַדּוֹ; הַגּוּף, הַחוּשִׁים, הַמֹּחַ, הַשֵּׂכֶל וְכַיּוֹצֵא, דַּרְכָּם נַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת, גַּם הֵם שַׁיָּכִים לָאָדוֹן לְבַדּוֹ; וְגַם אֲנִי שַׁיָּךְ לָאָדוֹן לְבַדּוֹ. אָז, בְּבִצּוּעַ פְּעֻלּוֹת חוֹבָה בְּלִי תַּאֲוָה, בְּלִי תְּחוּשַׁת "שֶׁלִּי", וּבְלִי דְּאָגָה, נֶחְרָבוֹת מְשׁוּקָה־רִתְחָה. כָּךְ, יִכָּנֵס אוֹ יִמָּנַע מִכָּל פְּעֻלָּה רַק בְּשִׂימוֹ תּוֹרַת הָאָדוֹן, דְּהַיְנוּ הָעִקָּרוֹן, לְנֶגֶד עֵינָיו.
כָּל הַבְּרִיאָה הִיא מַעֲשֵׂה הַטֶּבַע, וְהַגּוּף הוּא חֵלֶק מִן הַבְּרִיאָה. כָּל עוֹד יֵשׁ הִתְקַשְּׁרוּת לַגּוּף, קַיָּמוֹת מְשׁוּקָה־רִתְחָה, כְּלוֹמַר אָדָם מְקַבֵּל אוֹ דּוֹחֶה דְּבָרִים עִם חִבָּה אוֹ שִׂנְאָה. אוֹתָהּ חִבָּה־שִׂנְאָה הִיא הַצּוּרָה הַדַּקָּה שֶׁל מְשׁוּקָה־רִתְחָה. כְּנִיסָה אוֹ הִמָּנוּעַ הַמְּעוֹרָרִים עַל־יְדֵי מְשׁוּקָה־רִתְחָה מְחַזְּקִים מְשׁוּקָה־רִתְחָה; אֲבָל כְּנִיסָה לִפְעֻלָּה כָּלְשֶׁהִי אוֹ הִמָּנוּעַ מִמֶּנָּה בְּשִׂימוֹ הַכְּתוּבִים לְנֶגֶד עֵינָיו מַחֲרִיבָה מְשׁוּקָה־רִתְחָה. הַסִּבָּה הִיא שֶׁבַּעֲשׂוֹתוֹ לְפִי הַכְּתוּבִים, פּוֹסֶקֶת הַבְּעָלוּת שֶׁל חִבָּתוֹ וּשְׂנֵאָתוֹ הָאִישִׁית. אִם מִישֶׁהוּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת הַכְּתוּבִים, אֲזַי יֵשׁ לוֹ דִּבְרֵי הַחָכָם הַגָּדוֹל וֶדַוְיָאסַה: "הוֹ אֲנָשִׁים! שִׁמְעוּ אֶת תּוֹכֶן הַדְּהַרְמָה וּשְׁמָעוּהָ, וְאַחֲרֵי שְׁמִיעָתָהּ אֲחָזוּהָ בְּחָזְקָה: 'אַל יַעֲשֶׂה אָדָם לַזּוּלָתִי אֶת מַה שֶּׁאֵינוֹ רָצוּי לוֹ עַצְמוֹ.'" (פַּדְמַה פּוּרַאנַה, סְרִישְׁטִי 19.355–56). אַף נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת מְשֻׁחְרָרוֹת מְכַבְּדוֹת רַק אֶת הוֹרָאוֹת הַכְּתוּבִים. לָכֵן, אַף כְּשֶׁיַּד אָבִיו הָיְתָה נִכֶּרֶת בְּעֵת הַקְרָבַת פִּינְדָה בְּטֶקֶס הַשְׁרָאדְּהַה, הִקְרִיב בְּהִישְׁמַה פִּיטָאמַהָה אֶת הַפִּינְדָה עַל עֵשֶׂב קוּשָׁא לְפִי הוֹרָאַת הַכְּתוּבִים (מַהַאבְּהָרַטַה, אַנוּשָׁאסַנַה 84.15–20). לָכֵן, יְבַצֵּעַ הַמִּתְעַנְיֵן אֶת כָּל פְּעֻלּוֹתָיו רַק לְפִי הוֹרָאוֹת הַכְּתוּבִים.
לְמִתְעַנְיְנִים הַחֲפֵצִים לְהַשְׁמִיד מְשׁוּקָה־רִתְחָה, נִצְרֶכֶת סַמְכוּת הַכְּתוּבִים בְּבִצּוּעַ פְּעֻלּוֹת. אַךְ, לִבּוֹ שֶׁל אָדָם גָּדוֹל הַחָפְשִׁי לְגַמְרֵי מִמְּשׁוּקָה־רִתְחָה נִהְיֶה טָהוֹר וְנָקִי כָּל כָּךְ, עַד שֶׁתֹּכֶן הָוֶדוֹת מִתְגַּלֶּה בְּתוֹכוֹ מֵאֵלָיו, בֵּין אִם הוּא מְלֻמָּד וּבֵין אִם לָאו. כָּל הַמִּתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ הוּא בְּהֶתְאֵם לַכְּתוּבִים (הֶעָרָה עמ' 178). מִפְּנֵי הֵעָדְרָן הַמֻּחְלָט שֶׁל מְשׁוּקָה־רִתְחָה, פְּעֻלּוֹת הָאֲסוּרוֹת עַל־יְדֵי הַכְּתוּבִים אֵינָן נַעֲשׂוֹת לְעוֹלָם עַל־יְדֵי אָדָם גָּדוֹל זֶה. טִבְעוֹ נִהְיֶה מֵאֵלָיו בְּהֶתְאֵם לַכְּתוּבִים. זֶה הַסִּבָּה שֶׁהִתְנַהֲגוּתוֹ וְדִבְרֵי פִּיו שֶׁל אָדָם גָּדוֹל כָּזֶה נִהְיִים אִידֵאָל לִשְׁאָר בְּנֵי־אָדָם (גִּיטָא 3.21). לָכֵן, בְּלֶכְתּוֹ אַחַר הִתְנַהֲגוּתוֹ וְדִבְרֵי פִּיו שֶׁל אָדָם גָּדוֹל זֶה, נֶחְרָבוֹת גַּם מְשׁוּקָה־רִתְחָה שֶׁל הַמִּתְעַנְיֵן.
יֵשׁ הַסּוֹבְרִים שֶׁמְּשׁוּקָה־רִתְחָה הֵן תְּכוּנוֹת טִבְעִיּוֹת (דְּהַרְמַה) שֶׁל הַכְּלִי הַפְּנִימִי (אַנְטַהְקַרַנַה) וְלָכֵן אֵינָן נִתָּנוֹת לְהַשְׁמָדָה. אַךְ דֵּעָה זוֹ אֵינָהּ נִרְאֵית הֲגִיּוֹנִית. בֶּאֱמֶת, מְשׁוּקָה־רִתְחָה הֵן הִשְׁתַּנּוּיוֹת מִקְרִיּוֹת (וִיקָארַה) שֶׁל הַכְּלִי הַפְּנִימִי, לֹא תְּכוּנוֹת טִבְעִיּוֹת. אִלּוּ הָיוּ תְּכוּנוֹת טִבְעִיּוֹת, אֲזַי בְּכָל עֵת שֶׁהַכְּלִי הַפְּנִימִי עֵר, הָיוּ גַּם מְשׁוּקָה־רִתְחָה נִכָּחוֹת, כְּלוֹמַר הָיוּ נִתְפָּסוֹת תָּמִיד. אֲבָל הֵן אֵינָן נִתְפָּסוֹת תָּמִיד, רַק לְעִתִּים. הִיא חֲוָיָתָם שֶׁל מִתְעַנְיְנִים שֶׁעִם תַּרְגִּיל רוּחָנִי, הוֹלְכוֹת מְשׁוּקָה־רִתְחָה וּמִתְמַעֲטוֹת. דָּבָר הַמִּתְמַעֵט הוּא בַּר־הֶרֶס. זֶה גַּם מוֹכִיחַ שֶׁמְּשׁוּקָה־רִתְחָה אֵינָן תְּכוּנוֹת טִבְעִיּוֹת שֶׁל הַכְּלִי הַפְּנִימִי. הָאָדוֹן קָרָא לִמְשׁוּקָה־רִתְחָה "מֶנְטָלִיּוֹת" (מָנוֹגַטַה): "כָּל הַתַּאֲווֹת, הוֹ פָּארְתְּהַא, הַמִּשְׁתַּכְּנוֹת בַּמֹּחַ" (גִּיטָא 2.55), כְּלוֹמַר הֵן בָּאוֹת לַמֹּחַ, אֵינָן מִשְׁתַּכְּנוֹת בִּקְבִיעוּת. מִלְּבַד זֶה, קָרָא הָאָדוֹן לִמְשׁוּקָה־רִתְחָה הִשְׁתַּנּוּיוֹת (וִיקָארַה) (גִּיטָא 13.6) וְקָרָא לְאִזּוּן הַמֹּחַ הַקָּבוּעַ בְּהַשָּׂגַת הַנָּעִים וְהַבִּלְתִּי נָעִים כַּכְּלִי (סָאדְהַנַה) (גִּיטָא 13.9). אִלּוּ הָיוּ מְשׁוּקָה־רִתְחָה תְּכוּנוֹת טִבְעִיּוֹת שֶׁל הַכְּלִי הַפְּנִימִי, מַצָּב זֶה שֶׁל הִשְׁוָויוֹן לֹא יָכֹל לִהְיוֹת כְּלִי כְּלָל. תְּכוּנָה הִיא קְבוּעָה, בְּשֶׁהִשְׁתַּנּוּת הִיא אִי־קְבוּעָה, כְּלוֹמַר בָּאָה וְהוֹלֶכֶת. מְשׁוּקָה־רִתְחָה בָּאוֹת וְהוֹלְכוֹת בַּכְּלִי הַפְּנִימִי; לָכֵן, הֵן בְּרוֹת הֶרֶס.
הַטֶּבַע (דּוֹמֵם, פְּרַקְרְתִּי) וְהַיְּשׁוּת הַמּוּדַעַת (חַי, פּוּרוּשַׁה) הֵם נִפְרָדִים. הַהִבְחִינָה בֵּין שְׁנֵי אֵלֶּה הִיא מוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ. הַיְּשׁוּת הַמּוּדַעַת, בְּלִי לָתֵת מֶשֶׁקֶל לְהִבְ
★🔗
