**סנג'איה אמר: בן שושלת בהרטה, הו מלך! כאשר ארג'ונה, הכובש את השינה, דיבר כך, האדון השלם-ביודעין סרי קרישנה, לאחר שהציב את המרכבה המעולה בין שני הצבאות, מול בהישמה הסבא ודרונה המורה, ובנוכחות כל המלכים, דיבר כך: 'הו פרטה, הבט בקורוס המרוכזים כאן.'**
**1.24. פרשנות:**
**'על ידי גודאקש'** – למילה 'גודאקש' שתי משמעויות: (1) 'גודה' פירושו מסולסל או מפותל, ו'קאש' פירושו שיער. זה ששער ראשו מסולסל, כלומר מתולתל, נקרא 'גודאקש'. (2) 'גודאקה' פירושו שינה, ו'אישה' פירושו אדון. זה שהוא אדון השינה, כלומר זה שיכול לקחת שינה או לא – זה שיש לו שליטה על השינה, נקרא 'גודאקש'. שיערו של ארג'ונה היה מתולתל והייתה לו שליטה על השינה; לכן הוא נקרא 'גודאקש'.
**'כך נפנה'** – האדון מקשיב לדבריו של אותו חסיד שאינו עבד להנאת השינה והעצלנות, שאינו עבד לתענוגות החושים, אלא הוא אך ורק משרת (חסיד) של האדון; לא רק שהוא מקשיב, אלא הוא גם מציית לפקודתו. לכן, לאחר שקיבל את הפקודה מחברו וחסידו ארג'ונה, האדון השלם-ביודעין סרי קרישנה הציב את מרכבתו של ארג'ונה בין שני הצבאות.
**'הרישיקאש'** – החושים נקראים 'הרישיקה'. זה שהוא האישה, האדון, של החושים נקרא הרישיקאש. הכוונה בשימוש ב'הרישיקאש' בפסוק העשרים ואחד וכאן היא שהוא המניע את התודעה, השכל, החושים וכו', זה שפוקד על הכול, האדון השלם-ביודעין עצמו הפך כאן לזה המציית לפקודת ארג'ונה! כמה עצומה חסדו על ארג'ונה!
**'לאחר שהציב את המרכבה המעולה בין שני הצבאות'** – בחלל הריק שבין שני הצבאות, הציב האדון את מרכבתו המעולה של ארג'ונה.
**'מול בהישמה ודרונה וכל שליטי הארץ'** – האדון, במיומנות יוצאת דופן, הציב את המרכבה ההיא במקום כזה שממנו יכול היה ארג'ונה לראות לפניו את בהישמה הסבא, הקשור בקשרי משפחה; את דרונה המורה, הקשור בקשר הידע; ואת המלכים הראשיים של צבא הקורבה.
**'דיבר: הו פרטה, הבט בקורוס המרוכזים כאן'** – המונח 'קורו' כולל הן את בני דריטאראשטרה והן את בני פאנדו, כי שניהם צאצאי שושלת קורו. הכוונה באמירה 'הבט בקורוס המרוכזים' היא שלנוכח ראיית קורוס אלה, תחושה צריכה להתעורר בתוך ארג'ונה שכולנו אחד! בין אם הם שייכים לצד זה או לצד ההוא; בין אם הם טובים או רעים; בין אם הם בעלי סגולה או רשעים – כולם קרובי משפחתי שלי. כתוצאה מכך, ההתקשרות המשפחתית המלאה בתחושת בעלות החבויה בתוך ארג'ונה תתעורר, ועם התעוררותה של אשליה זו, ארג'ונה יהפוך לשואל, כך שבאמצעות ארג'ונה ככלי, ניתן יהיה לתת את תורת הגיטה הגדולה לרווחת היצורים העתידיים בעידן הקלי יוגה – בדיוק עם כוונה זו אמר האדון כאן, 'הבט בקורוס המרוכזים'. אחרת, האדון יכול היה לומר, 'הבט בבני דריטאראשטרה המרוכזים כאן'; אך אמירה כזו הייתה מעוררת רוח קרב בארג'ונה, וכך ההזדמנות להתגלות הגיטה לא הייתה קמה כלל! וגם האשליה המשפחתית הרדומה בתוך ארג'ונה לא הייתה מוסרת, דבר שהאדון רואה כחובתו להסיר. ממש כפי שכאשר מופיעה שחין, רופאים מנסים תחילה להבשילו, וכאשר הוא מבשיל, הם פותחים אותו ומנקים אותו; באופן דומה, האדון מעורר תחילה את האשליה החבויה בתוך החסיד ואז עוקר אותה מן השורש. גם כאן, האדון מעורר את האשליה החבויה בתוך ארג'ונה באמירה 'הבט בקורוס', אותה ישמיד לאחר מכן באמצעות תורתו.
ארג'ונה אמר, 'אפשר לי לראותם' – 'אוכל לצפות' (1.22) ו'אוכל להביט' (1.23); לכן לא היה צורך שהאדון יאמר כאן, 'הבט' (ראה אתה). האדון היה צריך רק להציב את המרכבה. עם זאת, האדון, לאחר שהציב את המרכבה, אמר 'הבט בקורוס' במיוחד כדי לעורר את אשלייתו של ארג'ונה.
יש הבדל גדול בין חיבה משפחתית לאהבה אלוהית. כאשר יש חיבה בעלת-קניין במשפחה, אדם אפילו אינו מחשיב את פגמי המשפחה; אלא התחושה נשארת ש'הם שלי'. באופן דומה, כאשר יש לאדון אהבה מיוחדת לחסיד, האדון אפילו אינו מחשיב את פגמי החסיד; אלא התחושה נשארת ש'הוא שלי בלבד'. בחיבה משפחתית, הפעולה והאובייקט (גוף וכו') הם העיקריים; באהבה אלוהית, התחושה היא העיקרית. בחיבה משפחתית, הבורות (אשליה) היא העיקרית; באהבה אלוהית, האינטימיות היא העיקרית. בחיבה משפחתית יש חושך; באהבה אלוהית יש אור. בחיבה משפחתית, אדם הופך להיות רשלני בחובתו; באהבה אלוהית, בשל טביעה, יכולה להיות שכחה בביצוע החובה, אך חסיד לעולם אינו הופך לרשלן בחובתו. בחיבה משפחתית, בני המשפחה הם העיקריים; באהבה אלוהית, האדון הוא העיקרי.
**קישור:** בפסוק הקודם, האדון אמר לארג'ונה להביט בקורוס. מה שקרה לאחר מכן מתואר על ידי סנג'איה בפסוקים הבאים.
★🔗
