ארג'ונה אמר: הו קרישנה, בראותי את קהל קרוביי ערוך לקרב, איבריי מתמוטטים, פי מתייבש, גופי רועד, ושיערי סמור. קשת הגנדיבה מחליקה מידי, ועורי בוער. מוחי מסתחרר, ואיני יכול אפילו לעמוד יציב.
פרשנות: 'בראותו את קרוביו, הו קרישנה, ערוכים ונלהבים לקרב' – השם 'קרישנה' היה יקר מאוד לארג'ונה. פנייה זו מופיעה תשע פעמים בגיטה. שום פנייה אחרת אל האדון שרִי קרישנה אינה מופיעה פעמים כה רבות. בדומה לכך, השם 'פָּארְתָּה' היה יקר מאוד לאדון עבור ארג'ונה. לפיכך, האדון וארג'ונה השתמשו בשמות אלו זה לזה בשיחותיהם, ועובדה זו הייתה ידועה בקרב האנשים. מנקודת מבט זו, סנג'יה מציין את השמות 'קרישנה' ו'פָּארְתָּה' בסיום הגיטה: 'במקום שבו נמצא קרישנה, אדון היוגה, ובמקום שבו נמצאת פָּארְתָּה, דורך הקשת' (18.78).
קודם לכן, דְרִיטַרָאשְׁטְרָה אמר 'נאספים ומשתוקקים להילחם', וכאן גם ארג'ונה אומר 'ערוכים ונלהבים לקרב'; עם זאת, קיים הבדל גדול בנקודות המבט שלהם. בתפיסתו של דְרִיטַרָאשְׁטְרָה, קיימת הבחנה: דוּרְיוֹדְהַנָה ואחרים הם בניי, ויוּדְהִישְׁטִירָה ואחרים הם בני פָּאנְדּוּ; לכן, דְרִיטַרָאשְׁטְרָה השתמש שם במונחים 'בניי' ו'בני פָּאנְדּוּ'. אך בתפיסתו של ארג'ונה, אין הבחנה כזו; לפיכך, ארג'ונה אומר כאן 'קרוביי', הכולל אנשים משני הצדדים. המשמעות היא שלדְרִיטַרָאשְׁטְרָה יש פחד וצער מחשש שבניו שלו ימותו במלחמה; אך ארג'ונה מצטער מחשש שקרובי משפחה משני הצדדים ימותו, בהיותו חושב שכל אדם שימות, מכל צד שיהיה, עדיין הוא קרובנו.
עד כה, המילה 'בראותו' הופיעה שלוש פעמים: 'בראותו את צבא הפָּאנְדַּוִים' (1.2), 'בראותו את בני דְרִיטַרָאשְׁטְרָה ערוכים' (1.20), וכאן 'בראותו את קרוביו' (1.28). משמעות שלוש אלו היא שראייתו של דוּרְיוֹדְהַנָה נותרה מסוג אחד, כלומר, רגשותיו של דוּרְיוֹדְהַנָה היו אך ורק של קרב; אך ראייתו של ארג'ונה הייתה משני סוגים. ראשית, בראותו את בני דְרִיטַרָאשְׁטְרָה, ארג'ונה, מלא גבורה, נטל את קשתו והתייצב מוכן לקרב; וכעת, בראותו את קרוביו, הוא נכבש על ידי פחדנות, נמנע מקרב, והקשת נופלת מידו.
'איבריי מתמוטטים... מוחי מסתחרר' – מוחו של ארג'ונה מלא חרדה וצער בנוגע לתוצאות העתידיות של המלחמה. השפעת חרדה וצער זו נופלת על כל גופו של ארג'ונה. את אותה השפעה מתאר ארג'ונה במילים ברורות: כל איבר בגופי – ידיים, רגליים, פה וכו' – נחלש! הפה מתייבש, עד שקשה אפילו לדבר! כל הגוף רועד! כל שיער הגוף סמור, משמע כל הגוף מצטמרר! קשת הגנדיבה ההיא, שבצלצול מיתרה אויבים נמלאים אימה, היום נופלת מידי! העור – כל הגוף – בוער. מוחי מסתחרר, משמע איני יכול אפילו להבחין מה עליי לעשות! הנה, בשדה הקרב הזה, אני נעשה לא מסוגל אפילו לעמוד על המרכבה! נראה שאתעלף ואפול! במלחמה איומה כזו, עצם העמידה כאן נראית כחטא.
קישור: לאחר שתיאר בשנייה הקודמת את שמונה סימני הצער המתגלים בגופו, ארג'ונה מצהיר כעת על אי-ההולמות של ניהול מלחמה מנקודת מבט של אותות המבשרים תוצאות עתידיות.
★🔗
