אֲנָשִׁים גַּם יְסַפְּרוּ אֶת קְלוֹנְךָ הַנִּצְחִי; וּלְאִישׁ נִכְבָּד, קָלוֹן גָּרוּעַ מִמָּוֶת.

【משמעויות מילים】 Akīrtim (अकीर्तिम्) - חרפה Ca (च) - ו Api (अपि) - גם Bhūtāni (भूतानि) - יצורים Kathayiṣyanti (कथयिष्यन्ति) - יספרו Te (ते) - שלך Avyayām (अव्ययाम्) - נצחית Sambhāvitasya (सम्भावितस्य) - של המכובד Akīrtiḥ (अकीर्तिः) - חרפה Maraṇāt (मरणात्) - ממוות Atiricyate (अतिरिच्यते) - עולה על (גרועה מ) 【פרשנות】 העולם גם יספר לנצח על חרפתך, שתשרוד אחריך זמן רב. עבור מי שזכה לכבוד כגיבור גדול ולוחם עוצמתי בעל תכונות נאצלות, המוות אכן עדיף על החרפה.

2.34. וְכָל־הַיְצוּרִים יְדַבְּרוּ לְעוֹלָם עַל־קְלוֹנְךָ, הֵם יוֹכִיחוּ אוֹתְךָ. קְלוֹן כָּזֶה מַר יוֹתֵר מִמָּוֶת לְאִישׁ נִכְבָּד. פֵּרוּשׁ: "וְיְצוּרִים יְסַפְּרוּ אֶת קְלוֹנְךָ הַבִּלְתִּי נִשְׁכָּח" — אַף יְצוּרִים פְּשׁוּטִים כְּבֶן־אָדָם, אֱלֹהִים, יַקְשִׁים, רַקְשָׁסִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, שֶׁאֵין לָהֶם כָּל קֶשֶׁר מְיֻחָד אֵלֶיךָ — כְּלוֹמַר הֵם לֹא רֵעֶיךָ וְלֹא אוֹיְבֶיךָ — גַּם הֵם יְדַבְּרוּ עַל קְלוֹנְךָ וְשִׁמְךָ הָרַע בְּאָמְרָם: "רְאוּ! מַה־רַּךְ לֵבָב הָיָה אַרְג'וּנָה, עַד כִּי סָר מִדַּרְכּוֹ הַקְשַׁטְרִי. נֶחְשַׁב לִגְבַּר־חַיִל, אַךְ בְּרֶגַע הַקְרָב נִגְלָה פַּחְדָּנוּתוֹ, שֶׁאֲחֵרִים לֹא יָדְעוּ עָלֶיהָ;" וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. רֶמֶז הַמִּלָּה "שֶׁלְּךָ" הוּא שֶׁקְּלוֹנְךָ יִתְפַּשֵּׁט אַף בָּעוֹלָמוֹת הַשְּׁמֵימִיִּים, הָאֱנוֹשִׁיִּים וְהַתַּחְתּוֹנִים, בַּמְּקוֹמוֹת בָּהֶם נוֹדַע שִׁמְךָ. פֵּרוּשׁ "בִּלְתִּי נִשְׁכָּח" הוּא שֶׁכָּל שֶׁהָאָדָם מְפֻרְסָם בְּיוֹתֵר בִּמְעֻלּוֹתָיו, כָּךְ תְּהִלָּתוֹ וְקָלוֹנוֹ נִשְׁאָרִים לָעַד. "לְמִי שֶׁנִּכְבָּד, קָלוֹן רַע מִמָּוֶת" — בַּחֲצִי הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַפָּסוּק תֵּאֵר הָאָדוֹן אֵיךְ יְצוּרִים פְּשׁוּטִים יוֹכִיחוּ אֶת אַרְג'וּנָה. עַכְשָׁו, בַּחֲצִי הַשֵּׁנִי, הוּא מְבַטֵּא אֱמֶת כְּלָלִית הַחֵלָה עַל הַכֹּל. מִנְּקֻדַּת מַבָּט עוֹלָמִית, כַּאֲשֶׁר אִישׁ הַנֶּחְשָׁב לְנַעֲלֶה, שֶׁאֲנָשִׁים מְכַבְּדִים בְּיוֹתֵר, נוֹקֵף בִּקְלוֹן, קָלוֹן זֶה נִהְיֶה נוֹרָא וְעָצוּב יוֹתֵר בְּעֵינָיו מִמָּוֶת. הַטַּעַם הוּא שֶׁבַּמָּוֶת, תַּמּוּ רַק יְמֵי חַיָּיו; הוּא לֹא פָּשַׁע בְּשׁוּם דָּבָר. אֲבָל בְּקָלוֹן, הוּא עַצְמוֹ נָפַל מִגְּבוּלוֹת הַדְּהַרְמָה, מֵחוֹבָתוֹ. הַתֹּמֶקֶת הִיא: אִישׁ הַנֶּחְשָׁב לְנַעֲלֶה בֵּין בְּנֵי אָדָם, אִם יָסוּר מֵחוֹבָתוֹ — יִקְשֹׁר עָלָיו שֵׁם רַע נוֹרָא.