BG 3.37 — קארמה יוגה
BG 3.37ⓘ📚 Go to Chapter 3
श्रीभगवानुवाच|कामएषक्रोधएषरजोगुणसमुद्भवः|महाशनोमहापाप्माविद्ध्येनमिहवैरिणम्||३-३७||
שְׁרִיבַּגַבָנֻבָצַ׳ה | כָּמַה אֵשַׁה כְּרוֹדַה אֵשַׁה רַגַ׳וֹגֻנַסַמֻדְבַּבַהּ | מַהָשַׁנוֹ מַהָפָּפְּמָה וִדְּיֵנַמִהַה וַיְרִנַם ||3-37||
श्रीभगवानुवाच: The Blessed Lord said | काम: desire | एष: this | क्रोध: anger | एष: this | रजोगुणसमुद्भवः: born of the Rajoguna | महाशनो: all-devouring | महापाप्मा: all-sinful | विद्ध्येनमिह: know | वैरिणम्: the foe
GitaCentral עברית▲
האדון המבורך אמר: זהו התאווה, זהו הכעס, הנולדים מאיכות הראג'ס; הוא בולע גדול וחוטא גדול, דע אותו כאן כאויב.
★
🙋 עברית Commentary▲
【משמעות המילים】 काम (Kama) - תשוקה एष (Esha) - זה क्रोध (Krodha) - כעס एष (Esha) - זה रजोगुणसमुद्भवः (Rajogunasamudbhavah) - נולד מהאיכות של ראג'אס महाशनः (Mahashanah) - טורף הכל महापाप्मा (Mahapapma) - חוטא גדול विद्धि (Viddhi) - דע एनम् (Enam) - זה इह (Iha) - כאן वैरिणम् (Vairinam) - האויב 【פרשנות】 בהאגאוואן הוא זה המחזיק בשש התכונות האלוהיות: ידע, התנתקות, תהילה, כוח, עושר ועוצמה. הוא יודע בצורה מושלמת את המקור ואת הסוף של היקום. הסיבה לכל חטא ופעולה שגויה בעולם הזה היא התשוקה. הכעס הוא התשוקה עצמה. כאשר תשוקה אינה מסופקת, האדם כועס על אלו העומדים כמכשולים בדרך להגשמתה. תשוקה זו נולדת מהאיכות של ראג'אס. כאשר היא מתעוררת, היא מייצרת ראג'אס ומדרבנת את האדם לפעול כדי להשיג את האובייקט. לכן, דע שתשוקה זו היא האויב שלך על פני האדמה הזו.
★
English
Swami Gambirananda
Swami Adidevananda
Hindi
Swami Ramsukhdas
Sanskrit
Sri Ramanuja
Sri Madhavacharya
Sri Anandgiri
Sri Jayatirtha
Sri Abhinav Gupta
Sri Madhusudan Saraswati
Sri Sridhara Swami
Sri Dhanpati
Vedantadeshikacharya Venkatanatha
Sri Purushottamji
Sri Neelkanth
Sri Vallabhacharya
Detailed Commentary▲
אָמַר הָאָדוֹן הַמְבֹרָךְ: "דְּעוּ כִּי תַּאֲוָה זוֹ, הַנּוֹלֶדֶת מִגּוּנַת הַתַּאֲוָה, הִיא הַכַּעַס. הִיא אוֹכֶלֶת גְּדוֹלָה וְחוֹטֵאת גְּדוֹלָה. בְּעִנְיָן זֶה, דְּעוּ כִּי הִיא לְבַדָּהּ הָאוֹיֵב." **פֵּרוּשׁ:** 'הַנּוֹלֶדֶת מִגּוּנַת הַתַּאֲוָה' – לְהַלָּן, בְּפָסוּק הַשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּרֶק אַרְבָּעָה-עָשָׂר, יֹאמַר הָאָדוֹן כִּי גּוּנַת הַתַּאֲוָה נוֹלֶדֶת מִכְּמִיהָה (תַּאֲוָה) וּמֵהִתְקַשְּׁרוּת. וְכָאן, הוּא אוֹמֵר שֶׁהַתַּאֲוָה נוֹלֶדֶת מִגּוּנַת הַתַּאֲוָה. מִזֶּה, יָבֹן כִּי הַהִתְקַשְּׁרוּת מוֹלִידָה תַּאֲוָה, וְהַתַּאֲוָה מַגְבִּירָה אֶת הַהִתְקַשְּׁרוּת. הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁהַהִתְקַשְּׁרוּת נוֹלֶדֶת מִלְּהַחְשִׁיב אֶת הָעֲצָמִים הָעוֹלָמִיִּים כִּמְקוֹרוֹת לְאֹשֶׁר, הַמְּבַסֶּסֶת אֶת חֲשִׁיבוּתָם בַּפְּנִימִיּוּת. אָז עוֹלָה הַתַּאֲוָה לְצָבֹּר אֶת הָעֲצָמִים הָהֵם וּלְהַנּוֹת מֵהֶם. שׁוּב, תַּאֲוָה מַגְבִּירָה הִתְקַשְּׁרוּת לַעֲצָמִים. כָּל זְמַן שֶׁמַּעְגָּל זֶה מִתְקַיֵּם, אֵין הִפָּסְקוּת שְׁלֵמָה מִמַּעֲשִׂים חַטָּאִים. 'תַּאֲוָה זוֹ, כַּעַס זֶה' – 'שֶׁיִּתְמַלֵּא רְצוֹנִי' – זוֹהִי תַּאֲוָה. הָרָצוֹן לְצָבֹּר עֲצָמִים דּוֹמְמִים בְּלִיִּים, הָרָצוֹן לְתַעֲנוּג הַנּוֹלָד מֵאִחוּד, הִתְקַשְּׁרוּת לְתַעֲנוּג – כָּל אֵלֶּה צוּרוֹת שֶׁל תַּאֲוָה לְבַדָּהּ. מַעֲשֶׂה חַטָּאִי לִפְעָמִים נִרְאֶה כְּנַעֲשֶׂה תַּחַת שִׁלְטוֹן 'תַּאֲוָה' וּלְפְעָמִים תַּחַת שִׁלְטוֹן 'כַּעַס'. חֲטָאִים נַעֲשִׂים בְּנִפְרָד עַל יְדֵי שְׁנֵיהֶם. לָכֵן, נִתָּנוּ שְׁנֵי הַבִּטּוּאִים. בֶּאֱמֶת, תַּאֲוָה – כְּלוֹמַר הַכְּמִיהָה, הַחִבָּה וְהַמְּשִׁיכָה לַעֲצָמִים בְּלִיִּים – הִיא שֹׁרֶשׁ כָּל הַחֲטָאִים. כַּאֲשֶׁר תַּאֲוָה נֶחְסֶמֶת, אוֹתָהּ תַּאֲוָה עַצְמָהּ הוֹפֶכֶת לְכַעַס. לָכֵן, כְּדֵי לְרַמֵּז שֶׁתַּאֲוָה אַחַת הִיא שֹׁרֶשׁ הַחֲטָאִים, הִשְׁתַּמֵּשׁ הָאָדוֹן בְּצוּרַת הַיָּחִיד בַּמִּלִּים הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל. עַל קִיּוּם הַתַּאֲוָה, עוֹלָה 'תַּאֲוַת בֶּצַע', וּכְשֶׁהַתַּאֲוָה נֶחְסֶמֶת (אוֹ לְעֶבְרַת הַגּוֹרֵם לַחֲסִימָה), עוֹלֶה כַּעַס. אִם הַגּוֹרֵם לַחֲסִימָה חָזָק יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, אָז עוֹלֶה 'פַּחַד' בִּמְקוֹם 'כַּעַס'. לָכֵן, בַּגִּיתָא, פַּחַד נִזְכָּר לִפְעָמִים בְּצַד תַּאֲוָה וְכַעַס; לְמָשָׁל – 'נִפְטָר מֵהִתְקַשְּׁרוּת, מִפַּחַד וּמִכַּעַס' (4.10) וְ'עִם תַּאֲוָה, פַּחַד וְכַעַס שֶׁנֶּעֶלְמוּ' (5.28). **נְקֻדָּה מְיֻחֶדֶת בְּנוֹגֵעַ לְתַאֲוָה** תַּאֲוָה הִיא שֹׁרֶשׁ כָּל הַחֲטָאִים, הָעֲצָבוֹת, הַיִּסּוּרִים וְכַדּוֹמֶה. אָדָם עִם תַּאֲוָה לֹא רַק שֶׁאֵינוֹ מַשִּׂיג אֹשֶׁר בְּעֵרָנוּת, אֶלָּא שֶׁלֹּא מַשִּׂיג אֹשֶׁר אֲפִלּוּ בַּחֲלוֹמוֹת – 'תַּאֲוָה שֶׁלֹּא נָגְעָה, אֲפִלּוּ בַּחֲלוֹם אֵין שָׁם אֹשֶׁר' (מָנָס 7.90.1). מַה שֶּׁנִּכְמָד לוֹ לֹא מִתְרַחֵשׁ, וּמַה שֶּׁלֹּא נִכְמָד לוֹ מִתְרַחֵשׁ – זֶה עַצְמוֹ נִקְרָא יִסּוּרִים. אִם יַעֲזֹב אֶת 'הַכְּמִיהָה' וְ'הַסֵּרוּב', אָז הֵיכָן יִסּוּרִים כְּלָל? הָרָצוֹן לַעֲצָמִים בְּלִיִּים נִקְרָא תַּאֲוָה. הָרָצוֹן לָאָדוֹן הָעֶלְיוֹן הַבִּלְתִּי נִכְלֶה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה דּוֹמֶה לְתַאֲוָה, אֵינֶנּוּ בֶּאֱמֶת 'תַּאֲוָה'; כִּי תַּאֲוָה לַעֲצָמִים בְּלִיִּים אֵינָהּ מִתְמַלֵּאת לְעוֹלָם; לְהֵפֶךְ, הִיא רַק גּוֹדֶלֶת, אֲבָל הָרָצוֹן לֵאלֹהִים (עִם הַשָּׂגַת אֱלֹהִים) מִתְמַלֵּא. שְׁנִית, תַּאֲוָה הִיא לְעֶצֶם שׁוֹנֶה מִמֶּנּוּ, וֵאלֹהִים אֵינֶנּוּ שׁוֹנֶה מִמֶּנּוּ. כֵּן גַּם, הָרָצוֹן לְשֵׁרוּת (קַרְמָה יוֹגָה), יְדִיעַת הָאֱמֶת (גְּ'נָאנָה יוֹגָה) וְאַהֲבָה לֵאלֹהִים (בְּהַקְטִי יוֹגָה) גַּם הֵם אֵינָם 'תַּאֲוָה'. הָרָצוֹן לְהַשָּׂגַת אֱלֹהִים הוּא, בֶּאֱמֶת, הַצֹּרֶךְ הָאֲמִתִּי (רָעָב) שֶׁל הַחַיִּים. צֹרֶךְ הַנֶּפֶשׁ הוּא לֵאלֹהִים לְבַדּוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהַהַבְחָנָה מְדֻכָּאָה, הִיא מַתְחִילָה לְהִתְאַוּוֹת לַעֲצָמִים בְּלִיִּים. יֵשׁ לְהָטִיל סָפֵק: כֵּיצַד תִּתְנַהֵל עֲסָקֵי הָעוֹלָם בְּלִי תַּאֲוָה? הַהֶתֵּר הוּא זֶה: עֲסָקֵי הָעוֹלָם מִתְנַהֲלִים דֶּרֶךְ עֲצָמִים וּפְעֻלּוֹת, לֹא דֶּרֶךְ תַּאֲווֹת הַמֹּחַ. עֲצָמִים קְשׁוּרִים לִפְעֻלּוֹת, בֵּין אִם פְּעֻלּוֹת אֵלֶּה הֵן מֵהֶעָבָר (פְּרָארַבְּדְהָה) אוֹ מֵהַהֹוֶה (אוּדְיוֹגָה). פְּעֻלּוֹת הֵן חִיצוֹנִיּוֹת, וְתַאֲווֹת הֵן פְּנִימִיּוֹת. פְּרִי הַפְּעֻלּוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת (בְּצוּרַת עֲצָמִים, נְסִבּוֹת וְכַדּוֹמֶה) גַּם הוּא חִיצוֹנִי. לְתַאֲוָה אֵין כָּל קֶשֶׁר לְהַשָּׂגַת הַפְּרִי (עֶצֶם, נְסִבָּה וְכַדּוֹמֶה). כֵּיצַד יוּכַל עֶצֶם, הַנִּמְצָא תַּחַת שִׁלְטוֹן הַפְּעֻלָּה, לְהִשָּׂגֵעַ עַל יְדֵי תַּאֲוָה לוֹ? בָּעוֹלָם, אָנוּ רוֹאִים שֶׁלְּמַעַן תַּאֲוָה לְעֹשֶׁר, עָנְיָם שֶׁל אֲנָשִׁים אֵינֶנּוּ מִסְתַּלֵּק. מִלְּבַד נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת מְשֻׁחְרָרוֹת, כָּל הַיְּחִידִים הַנּוֹסָפִים מֵתִים בְּעוֹדָם מִתְאַוִּים לִחְיוֹת. בֵּין אִם מִתְאַוֶּה וּבֵין אִם לֹא, הַפְּרִי שֶׁנִּגְזַר לְהִשָּׂגֵעַ בְּוַדַּאי יִשָּׂגֵעַ. הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁמַּה שֶּׁנִּגְזַר לְהִתְרַחֵשׁ יִתְרַחֵשׁ, וּמַה שֶּׁלֹּא נִגְזַר לְהִתְרַחֵשׁ לְעוֹלָם לֹא יִתְרַחֵשׁ, בֵּין אִם מִתְאַוִּים לוֹ וּבֵין אִם לֹא. כְּשֵׁם שֶׁנְּסִבּוֹת לֹא רְצוּיוֹת בָּאוֹת אַף בְּלִי לְהִתְאַוּוֹת לָהֶן, כָּךְ גַּם נְסִבּוֹת רְצוּיוֹת תָּבוֹאנָה בְּלִי לְהִתְאַוּוֹת לָהֶן. מַחֲלָה בָּאָה בְּלִי תַּאֲוָה לְמַחֲלָה, וּבְרִיאוּת נִשְׁאֶרֶת בְּלִי תַּאֲוָה לָהּ. הֶשֶׁם וְעֶלְבּוֹן מִתְרַחֲשִׁים בְּלִי תַּאֲוָה לָהֶם, וּשְׁבַח וְכָבוֹד מִתְרַחֲשִׁים בְּלִי תַּאֲוָה לָהֶם. כְּשֵׁם שֶׁנְּסִבּוֹת לֹא רְצוּיוֹת הֵן פְּרִי שֶׁל פְּעֻלּוֹת, כָּךְ גַּם נְסִבּוֹת רְצוּיוֹת הֵן פְּרִי שֶׁל פְּעֻלּוֹת לְבַדָּן. לָכֵן, הַשָּׂגַת אוֹ אִי-הַשָּׂגַת עֲצָמִים, נְסִבּוֹת וְכַדּוֹמֶה, קְשׁוּרָה לִפְעֻלּוֹת, לֹא לְתַאֲוָה. תַּאֲוָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת לְתַעֲנוּג מִיָּדִי אוֹ לְתַעֲנוּג עָתִידִי. הָרָצוֹן לְהַנָּאָה וְלִצְבִירָה הוּא תַּאֲוָה לְתַעֲנוּג מִיָּדִי, וְהָרָצוֹן לְהַשָּׂגַת פְּרִי הַפְּעֻלָּה הוּא תַּאֲוָה לְתַעֲנוּג עָתִידִי. בִּשְׁתֵּי תַּאֲווֹת אֵלֶּה, יֵשׁ רַק יִסּוּרִים. הַסִּבָּה הִיא שֶׁתַּאֲוָה לֹא רַק נוֹתֶנֶת יִסּוּרִים בַּהֹוֶה, אֶלָּא שֶׁהִיא גּוֹרֶמֶת לְלֵידוֹת עָתִידִיּוֹת, וְגַם נוֹתֶנֶת יִסּוּרִים בֶּעָתִיד. לָכֵן, שְׁתֵּי תַּאֲווֹת אֵלֶּה צְרִיכוֹת לְהֵעָזֵב. גַּם קַרְמָה (פְּעֻלָּה מְצֻוָּה) וְגַם וִיקַרְמָה (פְּעֻלָּה אֲסוּרָה) מִתְרַחֲשׁוֹת בִּגְלַל תַּאֲוָה. 'קַרְמָה' מִתְרַחֶשֶׁת בִּגְלַל תַּאֲוָה, וּכְשֶׁתַּאֲוָה גּוֹדֶלֶת מְאֹד, 'וִיקַרְמָה' מִתְרַחֶשֶׁת. בִּגְלַל תַּאֲוָה, הִתְקַשְּׁרוּת לַבִּלְתִּי-מַמָּשִׁי מִתְבַּסֶּסֶת. כְּשֶׁאֵין תַּאֲוָה, הַקֶּשֶׁר עִם הַבִּלְתִּי-מַמָּשִׁי נִפְסָק. עַל קִיּוּם הַתַּאֲוָה, אָנוּ חוֹזְרִים לְאוֹתוֹ מַצָּב שֶׁהָיִינוּ בּוֹ לִפְנֵי שֶׁהַתַּאֲוָה עָלְתָה. לְמָשָׁל, תַּאֲוָה עוֹלָה בְּמֹחוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ: 'שֶׁיִּהְיֶה לִי מֵאָה רוּפִּיּוֹת'. לִפְנֵי זֶה, לֹא הָיְתָה בְּמֹחוֹ שׁוּם תַּאֲוָה לְהַשִּׂיג מֵאָה רוּפִּיּוֹת; כָּךְ, הַנִּסָּיוֹן מוֹכִיחַ שֶׁתַּאֲוָה הִיא דָּבָר שֶׁעוֹלֶה. כָּל זְמַן שֶׁתַּאֲוָה לְמֵאָה רוּפִּיּוֹת לֹא עָלְתָה, הָיָה מַצָּב שֶׁל 'חֹסֶר תַּאֲוָה'. אִם, בִּגְלַל מַאֲמָץ וְגוֹרָל, הוּא מַשִּׂיג מֵאָה רוּפִּיּוֹת, אָז אוֹתוֹ מַצָּב שֶׁל חֹסֶר תַּאֲוָה חוֹזֵר. אֲבָל בִּגְלַל הִתְקַשְּׁרוּת לְתַעֲנוּג עוֹלָמִי, מַצָּב זֶה אֵינוֹ מִתְקַיֵּם, וְתַאֲוָה חֲדָשָׁה עוֹלָה: 'שֶׁיִּהְיֶה לִי אֶלֶף רוּפִּיּוֹת'. בְּאֹפֶן זֶה, לֹא רַק שֶׁהַתַּאֲוָה אֵינָהּ מִתְמַלֵּאת, אֶלָּא שֶׁגַּם אֵין שְׂבִיעוּת רָצוֹן שְׁלֵמָה. שׁוּם דָּבָר לֹא מֻשָּׂג חוּץ מֵעֲמָל רֵיק! עֲזִיבַת 'תַּאֲוָה', כְּלוֹמַר הַתַּאֲוָה לַעֲצָמִים עוֹלָמִיִּים, אֵינָהּ קָשָׁה. הִתְבּוֹנְנוּ קְצָת בְּעֹמֶק: הַאִם תַּאֲוָה בֶּאֱמֶת לֹא עוֹזֶבֶת, אוֹ שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת לֹא מִתְקַיֶּמֶת? יִתְגַּלֶּה כִּי תַּאֲוָה בֶּאֱמֶת אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת! הִיא תָּמִיד כָּלָה; אֲבָל הָאָדָם מְחַיֶּה אוֹתָהּ עַל יְדֵי יְצִירַת תַּאֲווֹת חֲדָשׁוֹת. תַּאֲוָה עוֹלָה, וּמַה שֶּׁעוֹלֶה חַיָּב בְּהֶכְרֵחַ לִכְלוֹת. לָכֵן, תַּאֲוָה כָּלָה מֵאֵלֶיהָ. אִם הָאָדָם לֹא יוֹצֵר תַּאֲווֹת חֲדָשׁוֹת, הַתַּאֲוָה הַיְּשָׁנָה כָּלָה מֵאֵלֶיהָ, לִפְעָמִים עַל קִיּוּם וְלִפְעָמִים עַל אִי-קִיּוּם. קִיּוּם הַתַּאֲוָה אֵינֶנּוּ לְכֻלָּם וְלֹא לְנֶצַח, אֲבָל עֲזִיבַת הַתַּאֲוָה הִיא לְכֻלָּם וּלְנֶצַח. הַסִּבָּה הִיא שֶׁתַּאֲוָה הִיא אֶפְשָׁרִיּוּת וְעֲזִיבָה הִיא קְבִיעוּת. מַה הַקֹּשִׁי בִּהְיוֹת חֲסַר תַּאֲוָה? הַקֹּשִׁי הוּא שֶׁאָנוּ לֹא נִהְיֶה לְלֹא מִשְׁמָעוּת (נִירְמָמָה). אִם נִהְיֶה לְלֹא מִשְׁמָעוּת, הַכֹּחַ לִהְיוֹת חֲסַר תַּאֲוָה יָבֹא, וּמִהְיוֹת חֲסַר תַּאֲוָה, הַכֹּחַ לִהְיוֹת מְנֻתָּק (אַסַנְגָה) יָבֹא. כְּשֶׁלֹּא מִשְׁמָעוּת, חֹסֶר תַּאֲוָה וְהִתְנַתְּקוּת בָּאִים, אָז חֹפֶשׁ מֵהִשְׁתַּנּוּיוֹת, שָׁלוֹם וְעַצְמָאוּת בָּאִים מֵאֲלֵיהֶם. הַקְשִׁיבוּ לִנְקֻדָּה מְרֻגֶּשֶׁת. אָנוּ מַחְשִׁיבִים אֶת עֲזִיבַת הַתַּאֲווֹת לִקְשִׁיָּה מְאֹד. אֲבָל חִשְׁבוּ: אִם עֲזִיבַת תַּאֲווֹת קָשָׁה, אָז הַאִם קִיּוּם תַּאֲווֹת קַל? קִיּוּם כָּל הַתַּאֲווֹת לֹא הִתְרַחֵשׁ לְאִישׁ בָּעוֹלָם עַד הַיּוֹם. מָה לוֹמַר עָלֵינוּ, אֲפִלּוּ לְאָבִיו שֶׁל אֱלֹהִים (הַמֶּלֶךְ דַּשַׁרַתְה) לֹא הִתְמַלְּאָה תַּאֲוָתוֹ! לָכֵן, קִיּוּם תַּאֲווֹת הוּא בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי. אֲבָל עֲזִיבַת תַּאֲווֹת אֵינֶנָּהּ בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית. אִם נַחְשֹׁב כִּי עֲזִיבַת תַּאֲווֹת קָשָׁה, אֲזַי אֲפִלּוּ מְשִׁימָה קָשָׁה נִרְאֵית קַלָּה יוֹתֵר לְעֻמַּת מְשִׁימָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית (קִיּוּם תַּאֲווֹת); כִּי תַּאֲווֹת יְכוֹלוֹת לְהֵעָזֵב, אֲבָל אֵינָן יְכוֹלוֹת לְהִתְמַלֵּא. לָכֵן, עֲזִיבַת תַּאֲווֹת קַלָּה יוֹתֵר לְעֻמַּת קִיּוּם תַּאֲווֹת. הַטָּעוּת הִיא שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּדְּלִים לְמַה שֶּׁאֵין בִּיכָלְתֵּנוּ לַעֲשׂוֹת, וְאֵין אָנוּ עוֹשִׂים אֶת מַה שֶּׁבִּיכָלְתֵּנוּ לַעֲשׂוֹת. לָכֵן, הַמְּחַפֵּשׂ יַעֲזֹב תַּאֲווֹת, מַה שֶּׁבִּיכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת. תַּאֲווֹת הֵן מֵאַרְבַּע סוּגִים: (1) מַלֵּא אֶת הַתַּאֲוָה הַהֶכְרֵחִית לְקִיּוּם הַגּוּף לְבַדּוֹ. (2) תַּאֲוָה אֲשֶׁר הִיא אִישִׁית וּצְדִיקָה, וּקִיּוּמָהּ מֵעֵבֶר לְכֹחֵנוּ – הַקְרִיבֶנָּה לֵאלֹהִים וּמַחֶנָּה. (3) מַלֵּא אֶת תַּאֲוַת אֲחֵרִים אֲשֶׁר הִיא צְדִיקָה וּמוֹעִילָה, וַאֲשֶׁר יֵשׁ בְּכֹחֵנוּ לְמַלְּאָהּ. בְּמִלּוּי תַּאֲווֹת אֲחֵרִים בְּאֹפֶן זֶה, הַכֹּחַ לַעֲזֹב תַּאֲוָה בָּא אֵלֵינוּ. (4) מַחֶה כָּל תַּאֲווֹת אֲחֵרוֹת מִלְּבַד שְׁלֹשֶׁת הַסּוּגִים הָאֵלֶּה עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת. 'אוֹכֶלֶת גְּדוֹלָה, חוֹטֵאת גְּדוֹלָה' – יֵשׁ אוֹיֵב הַמִּתְפַּיֵּס בְּמַתָּנוֹת, פֻּלְחָן אוֹ תַּחֲנוּנִים, אֲבָל 'תַּאֲוָה' זוֹ הִיא אוֹיֵב כָּזֶה שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּיֵּס עַל יְדֵי אִישׁ. תַּאֲוָה זוֹ לְעוֹלָם אֵינָהּ מְסֻפֶּקֶת – 'אֵשׁ הַתַּאֲוָה אֵינָהּ נִכְבֵּית, אוֹמֵר תּוּלְסִידַאס, אֲפִלּוּ בְּשֶׁמֶן הַרְבֵּה שֶׁל תַּעֲנוּגֵי הַחוּשִׁים'. כְּשֵׁם שֶׁעִם הַשָּׂגַת עֹשֶׁר, תַּאֲוַת הַבֶּצַע לְעֹשֶׁר רַק גּוֹדֶלֶת, כָּךְ גַּם כְּשֶׁתַּעֲנוּגִים מֻשָּׂגִים, תַּאֲוָה רַק גּוֹדֶלֶת. לָכֵן, תַּאֲוָה נִקְרֵאת 'אוֹכֶלֶת גְּדוֹלָה'. תַּאֲוָה לְבַדָּהּ הִיא סִבַּת כָּל הַחֲטָאִים. כָּל חֲטָאִים כְּגוֹנֵב, שׁוֹד, חָמָס וְכַדּוֹמֶה, מִתְרַחֲשִׁים רַק בִּגְלַל תַּאֲוָה. לָכֵן, תַּאֲוָה נִקְרֵאת 'חוֹטֵאת גְּדוֹלָה'. כְּשֶׁתַּאֲוָה עוֹלָה, הָאָדָם פּוֹנֶה עֹרֶף מֵחוֹבָתוֹ, מִטִּבְעוֹ הָאֲמִתִּי, וּמִיְּדִידוֹ (אֱלֹהִים), וּפוֹנֶה אֶל הָעוֹלָם הַבָּלֶה. פְּנִיָּה אֶ
★
↑